סיכום שבוע ראשון, שנה שנייה

מה אני אגיד לכם/ן? השבוע הראשון של השנה השנייה היה לא פחות מטורף ואינטנסיבי מהשבוע הראשון של השנה הראשונה. אבל שרדתי כדי לספר 🙂

ביום שישי שעבר, ביום השני ללימודים, המדריכה של הסטודיו הבוגר הודיעה לנו שהיא לא תוכל להמשיך לעבוד בסטודיו מסיבות שקשורות לקורונה. וככה ברגע, בבוקרו של היום השני ללימודים, נשארתי לבד. אני חושבת שיותר מהכל הלחיצה אותי התחושה שאני לבד ולא באמת הפרקטיקה היומיומית, כי גם ככה בפועל אני הייתי המדריכה הראשית של הסטודיו הזה. ובכל זאת. למזלי היינו בתוך תהליך איתור מדריכה חדשה בכל מקרה, ולשמחתי ביום שלישי בבוקר התחילה לעבוד בסטודיו מדריכה חדשה. בשלב הזה היא כמעט אך ורק לומדת, ולא משתתפת פעילה במה שקורה בסטודיו אבל התחושה שיש איתי עוד מבוגרת אחראית היתה לי מאוד משמעותית. ואחרי כל אלו, אני מתפנה לספר לכם/ן איך היה לנו 🙂

בסטודיו ספרקס (גילאי 5-7 אני מזכירה) סדר היום מאוד פשוט. בבוקר הלומדים/ות עובדים/ות עם החומרים המונטסוריים, בסביבות 12:00 הם עוברים/ות לשחק משחק לא מובנה בחומרים כמו לגו, מגנטים, קוביות וכו' ובסביבות אחת וחצי הם/ן יוצאים/ות לשחק בחוץ עד סוף היום. תוך כדי סדר היום הזה יש להם/ן המון תיווך קונפלקיטים, המון שיחות משותפות וכמובן המון סיפורים. המדריכה של הסטודיו הזה, התאל (עוד תשמעו עליה), היא אחת מהנשים היותר מעוררות השראה שיצא לי לעבוד איתן. היא מקצועית, מסורה, אוהבת וסבלנית וזו זכות גדולה שהיא מובילה את הסטודיו הזה. השבוע הראשון של הספרקס עבר ממש בנעימים: הלומדים/ות הכירו זה זה, שיחקו יחד ובעיקר התרגלו חזרה לשגרה של מסגרת אחרי חודשים ארוכים בבית.

בסטודיו דיסקברי, שכרגע אני מובילה, עשינו השבוע שלוש משימות עיקריות: הראשונה: משחקי בניית קבוצה. אין לי דרך להסביר כמה זה חשוב, ואני מתכוונת להמשיך בזה לאורך כל התקופה. יש המון תיאוריות על בניית קבוצה וסיימתי לקרוא את הספר המרתק הזה שאני ממליצה בחום לכל מי שמרגיש/ה שהוא/היא צריכ/ה הכוונה בנושא. בעקבות הקריאה נרשמתי לאתר המצוין הזה ואני מקבלת ממנו המוני רעיונות נפלאים למשחקים. המשימה השנייה היא משימת ה-lip dub המסורתית. כל שנה בשבוע הראשון כל הלומדים/ות בכל האקטונים ברחבי העולם מכינים/ת סרטון lip dub. השנה בחרתי להם את השיר the best day of my life, והם/ן עבדו בקבוצות קטנות כדי ליצור וידאו לכל השיר. האתגר הזה מרתק והוא כולל המון עבודה קשה של כל המעורבים/ות. הם/ן צריכים/ות להיות מסונכרנים/ות, לזכור את המילים בעל פה, להתאמן שוב ושוב, לתת המון פידבק זה לזו ובקיצור להתחיל לעבוד עם שרירים שילוו אותם/ן כל השנה באקטון וכל החיים בכלל. לשמחתי הרבה ביום חמישי בבוקר צולמה הגרסא האחרונה של הסרטון ויצא מהמם (לא יכולה לשתף כי אחת הלומדות לא רוצה שהתמונות שלה תתפרסמנה, אז תצטרכו להאמין לי :)). המשימה השלישית היתה גיבוש מחדש של החוקים שלפיהם הלומדים/ות רוצים/ות להתנהל בסטודיו ולנהל את הדיונים שלהם/ן. היו לנו דיונים מרתקים (באמת!) הם "לא לרכל" צריך לקבל סעיף משלו, או שהוא חלק מ"show kindness", או האם "לעצור כשמישהו/י מבקש/ת ממך לעצור" צריך להיות חלק מהחוזה. הגרסא הסופית נחתמה ביום שישי אחר הצהריים בטקס מרגש על ידי כל הלומדים/ות ואנחנו מוכנים/ות לצאת לדרך וללמוד איך עובדת קהילה שבה הלומדים/ות הם/ן אלו שאחראים על אכיפת החוקים האלו.

במקביל לכל אלו ערכנו כל השבוע היכרות עם המערכות המיוחדות של אקטון: היה לנו דיון מרתק של מסע הגיבור/ה, על תודעת צמיחה (growth mindset) על איזור הנוחות ואיזור האתגר וכמובן התחלנו לעבוד על לימודי הליבה באמצעות פלטפורמות וירטואליות (ממליצה בחום לעקוב אחרי האינסטוש שלנו, עולים לשם לפעמים דיוני הבוקר שלנו והם מרתקים). יש לי השנה 8 לומדים/ות שזו כבר השנה השנייה שלהם/ן ומהמון בחינות זה מרגיש שיש איתי עוד 8 מיני-מדריכים/ות בסטודיו. אני מאצילה עליהם/ן המוני סמכויות וארבעה מהם/ן גם מתפקדים כראשי/ראשות צוותים וזה אומר שבפועל הם/ן לוקחים/ות על עצמם/ן חלק גדול מההסברים והתיווך ללומדים/ות החדשים/ות.

יש לי עוד מלא מה לכתוב (נגיד על איך נבנית קבוצה, על תהליך הכשרת המדריכה שלנו ואפילו על הקשר שבין הלשנה לתיווך קונפליקטים) אבל אני אעצור כאן. שתהיה לכולם/ן שנה מהממת, אני אמשיך לעדכן.