מסע בילוש – שבוע ראשון

חזרנו אחרי שבוע של חופשה, היישר לתוך מסע בילוש, ויש לי המוני עדכונים סופר מעניינים בשבילכם!

מסע בילוש – מאז שהצטרפתי לאקטון, אין ספק שזה המסע המגניב ביותר שיצא לי להעביר. הילדים צריכים לפתור תעלומה אמיתית, שבנינו עבורם באחד החדרים בסטודיו. קאי הכין להם חדר מלא ראיות, טביעות אצבעות, נתונים על חשודים ובכל יום הם מקבלים עוד רמזים ועוד טכניקות לנתח אותם. השבוע היום הראשון כלל איסוף ראשוני של הראיות והיום השני כלל חילוץ טביעות אצבעות. היום השלישי בכל שבוע מוקדש לפתרון תעלומות וליצירת תעלומות. היום הקראתי לילדים את התעלומה בלינק הזה, ואחר כך הם היו צריכים לכתוב בעצמם תעלומה משלהם. הילדים כל כך נהנים מהמסע השבוע, וחדוות הלמידה והמוטיבציה הפנימית שלהם מזכירות לי מחדש איך הן נראות כשהן במיטבן.

פרויקט באומנות – השבוע הילדים חזרו לעבוד על פלטות העץ הגדולות שאמורות לקשט את הסטודיו. אפשר לראות בתמונה את אחת העבודות שלהם. פלטות העץ ענקיות, וכל ילד מצייר את הקווים הכלליים בעפרון, וארח כך צובע אותם באקריליק. אני מבטיחה להעלות תמונות של התוצרים הסופיים, בעיקר כדי להראות כמה שונים הם אחד מהשני, וכמה הם מבטאים יפה את האישיות השונה של כל ילד.

אזרחות – השבוע קראנו בספר את הפרק על הקדחת השחורה ואז נתתי לילדים משימה להעלות את ההצגה הבאה: הם מנהיגים של כפר קטן, שלא נפגע עד כה מהקדחת השחורה. אל חופיו של הכפר מגיעות שתי ספינות: בראשונה נמצא חבר טוב של אחד המנהיגים ובשנייה נמצא בנו של מנהיג אחר. שני הנסחפים אל החוף מבקשים מהמנהיגים להכניס אותם אל הכפר. מנהיגי הכפר צריכים לקבל החלטה האם להכניס אותם ולהסתכן בהדבקה של כל הכפר בקדחת השחורה, או להשאיר אותם למות בספינות שלהם. הילדים מאוד נהנו להעלות את ההצגה, ולשמחתי הרבה הביאו בה לידי ביטוי את הדילמה במיטבה: מה חשוב יותר – חברות או האנשים שעליהם אתה אחראי? משפחה או חברות? תענוג.

סדנת כתיבה – סדנת הכתיבה בתקופה הנוכחית היא סדנת כתיבה טכנית. השבוע קראנו מאמר מצוין של הוושינטון פוסט, וניסינו להבין למה אנשים לא קוראים את ספרי ההדרכה שמגיעים עם המוצרים שלהם. אחר כך כל ילד התחיל לבנות מוצר משלו, שהוא יצטרך בשלב הבא לכתוב לו ספר הדרכה מפורט כדי לאפשר לאחרים להשתמש בו כראוי.

חגיגת מעבר איים – תוכנית הלימודים של הילדים מחולקת ל"איים". האי הראשון מקביל לתוכנית הלימודים של כיתה א, האי השני מקביל לתוכנית הלימודים של כיתה ב' וכו'. כאשר ילד או ילדה מסיימים את אחד האיים המשמעות היא שהם סיימו את כל הדרישות האקדמיות של אותו אי והם מוכנים "לעלות כיתה" לאי הבא. השבוע אחד הילדים סיים את האי השני ואחת הבנות סיימה את האי הרביעי. כדי לחגוג את המאורע המשמח ייסדנו מסורת של "חגיגת מעבר אי". כל ילד או ילדה שמסיימים אי מקבלים הגה גדול של ספינה, ונישאים על גבי כסא על ידי כל הילדים בכל הסטודיו במצעד חגיגי ושמח. כשהמצעד מסתיים הם מקבלים תעודת הוקרה על סיום האי וצריכים לשתף בלקח אחד משמעותי שהם למדו במהלך המסע. הלקח שהילד הצעיר יותר שיתף הוא "למדתי לא להתייאש גם כשאני נכשל המון פעמים" והלקח שהילדה שיתפה הוא "שהלמידה האמיתית שלי מתרחשת כשקשה לי". מה אני אגיד לכם? הלוואי שכל הילדים בעולם ילמדו את הלקחים האלו בעצמם בגיל 8 ו-10. מרגש ומעורר השראה בעיניי. הנה תמונה של ההגה והתעודה:

יצאנו לדרך 🙂 עושה רושם שתהיה תקופה מוצלחת!