חיבור לטבע ולעצמנו

היום אני רוצה לדבר על אחת הנקודות שאני הכי שמחה מהן וגאה בהן באקטון שלנו: חיבור לטבע וחיבור פנימה.

כל יום, במשך חמשת השבועות האחרונים, התלמידים והתלמידות שלנו מבלים/ות לפחות שעה שלמה בחוץ. בנוסף, בכל יום, הם/ן עושים/ות רבע שעה שלמה של מדיטציה.

הלו"ז היומי שלנו בנוי כך שכל יום אנחנו מחברים את חצי השעה שמוקדשת לארוחת צהריים עם חצי השעה שמוקדשת לזמן חופשי. מתחילת השנה הגדרנו שאלא אם כן יורד גשם זלעפות או שיש בחוץ סופת רוחות, אנחנו יוצאים החוצה ולכן ביקשנו מההורים להביא לתלמידים/ות בגדים מתאימים לכל מזג אוויר. בכל יום התלמידים/ות יכולים /ות לבחור אחת משתי אפשרויות: הליכה לפארק או הליכה לשטח היער הסמוך לבית הספר. מעניין לראות שיש תלמידים/ות שבאופן קבוע הולכים/ות לפארק, אבל רוב התלמידים/ות פשוט מגוונים/ות והולכים/ות לפעמים לכאן ולפעמים לכאן. אני כל פעם נדהמת מחדש מכמה החיבור הזה לטבע משמעותי, כמה הוא ממרכז אותם/ן חזרה לעצמם/ן. הם/ן אף פעם לא משועממים/ות בחוץ. תמיד הם/ן מוצאים/ות תעסוקה, משחקים חדשים. ביער הם/ן בונים/ות מבנים מענפים, מוצאים/ות אבנים יפות, עוקבים/ות אחרי חרקים ובאמת נהנים/ות מפיסת הטבע המופלאה שזכינו שתהיה קרובה כל כך אלינו.

מייד אחרי שהתלמידים/ות חוזרים/ות מהשעה בחוץ, הם נכנסים/ות לרבע שעה של מדיטציה. אנחנו שמות מוזיקה רגועה ובמשך רבע שעה הם/ן נחים/ות על המזרון. יש כאלו שכבר נרדמים/ות במהירות, ויש כאלו שפשוט בוהים/ות, חושבים/ות, נחים/ות. אין לי מילים לתאר כמה רבע השעה הזו משמעותית: היא מספקת למוח שלהם/ן מנוחה אמיתית. קראתי בשבועות האחרונים עשרות מחקרים ומאמרים על כמה חשובה המנוחה הזו, כמה היא מאפשרת למוח אשכרה לבנות את עצמו מחדש, ואני כל כך שמחה שהם/ן (וגם אני!) זוכים/ות להזדמנות הזו.

ככל שאני מבלה יותר זמן באקטון שלנו, אני מבינה שבעיניי בית ספר צריך להיות מקום שבו התלמיד/ה מרגיש/ה בבית. כזה שטוב לו/ה בו. לתחושתי החיבור לטבע והחיבור פנימה, מייצרים חיבור עמוק יותר של התלמידים/ות לעצמם/ן ולקהילה שלהם/ן. אגב, לי באופן אישי כאמא, כל כך משמח לדעת שהילדים הפרטיים שלי מבלים בחוץ לפחות שעה ביום ועושים רבע שעה מדיטציה כל יום. וכל זה בזמן בית ספר…