הגיע הזמן לשנות.
אני לא חסידה גדולה בכלל של מבחני סטנדרטיזציה, אבל העובדה שבמשך 50 השנה האחרונות הם נערכים באופן קבוע ושיטתי בכל רחבי ארה"ב, מאפשרת לנו להינות ממאגר נתונים עצום שניתן לבחון בו משתנים רבים לאורך זמן.
בגרף המרתק שצירפתי למעלה, נתקלתי בתוך מאמר מצוין של אנדרו קולסון (https://files.eric.ed.gov/fulltext/ED557994.pdf). מה בעצם אנחנו רואים כאן?
הגרף מראה את אחוז השינוי של מספר פרמטרים הקשורים לחינוך בארה"ב:
- הפרמטר הראשון – אחוז השינוי בעלות כוללת, כלל המשאבים שמושקעים במערכת החינוך בארה"ב.
- הפרמטר השני – אחוז השינוי בכמות המועסקים במערכת
- הפרמטרים השלישי עד החמישי – אחוז השינוי בציונים של הילדים בני ה-17 בארה"ב בקריאה, מתמטיקה ומדע.
ומה אנחנו לומדים מהגרף? שבעוד שהעלות הכוללת וכמות המועסקים נסקו מעלה בעשרות-מאות אחוזים מאז 1970, הציונים של הילדים בכל המקצועות כמעט ולא השתנו בכלל מאז.
אתם קולטים??? אתן קולטות??? שופכים עוד ועוד כסף, מכניסים למערכת עוד ועוד מורים, אבל במדדים הכי בסיסיים של קריאה, מתמטיקה ומדע יש שינוי זניח, אם בכלל.
בהמשך המאמר, מנתח קולסון את הפרמטר של עלות ההשקעה פר תלמיד, אל מול הציונים הממוצעים של התלמידים במבחן ה-SAT (הכנה לקולג') בכל אחת מהמדינות בארה"ב בנפרד. התמונה העולה מהניתוח הארוך הזה די זהה: המדינות הגדילו ואפילו הכפילו את כמות ההשקעה פר תלמיד, אבל הציונים נשארו כשהיו ב-1970 אז החלה המדידה.
בעיניי זו תעודת עניות גדולה מאוד למערכת החינוך הציבורית בארה"ב. עושה רושם שהגיע הזמן לשינוי 🙂
תגובה אחת
עינת מור ברק
גרף מעולה. אקרא גם את המאמר. אחפש נתונים כאלו בארץ. צריך לדעתי להתחיל לעשות סדר בשפע ההזדמנויות שאנחנו מכירים, על מנת לנסות לייצר מענה אחר למבחנים אלו. כלומר להגדיר איזה שינוי אפשר לעשות. אני יודעת שמערכת החינוך בארץ ובעולם מתנסה בחלקה בדרכי הוראה ולמידה שונות, בהנחלת תפיסות מהעבר ותפיסות חדשניות. הייתי שמחה לעשות סדר, לייצר רשימה מסודרת , עם הפניות לכלל האפשרויות לשינוי. אולי כך: 1. נוכל לחשוף את אנשי החינוך לקיים והאחר. 2. נוכל לבחור מבין המגוון ולהעמיק בפדגוגיה מותאמת.