מקימים אקטון חדש,  תיעוד היום יום

איך נראית למידה מוכוונת לומד/ת בגילאי חטיבה?

היום, חברים וחברות, אני רוצה לדבר על איך נראה הלומד הפרטי שלי, שחר, שזו כבר השנה השלישית שלו באקטון בכלל, ,השנה הראשונה בחטיבה של אקטון בפרט.

את החטיבה של אקטון פתחנו השנה. אנחנו עוד עמוק בתהליך הלמידה, אבל אני כבר יודעת להגיד בפה מלא שיש הבדל גדול בעצימות הלמידה הנדרשת בין גילאי יסודי לגילאי החטיבה. בחטיבה הלומדים/ות נדרשים/ות להרבה יותר שעות של למידה עצמאית, בנושאים מורכבים יותר, עם משימות שדורשות הרבה איסוף מידע, חקירה, הבנה מעמיקה ואינטראקציה בניהם.

המעבר הזה לא היה פשוט לשחר. בשנה שעברה הוא לגמרי "שחה" בשיטת הלמידה האקטונית של גילאי היסודי שלנו. המסעות היו לו קלים, סדנאות הכתיבה פשוטות, הוא לא היה צריך להתאמץ המון כדי ללמוד ולהבריק. השנה המצב היה אחר. הוא מצא את עצמו בפעם הראשונה עובד ממש קשה, ועדיין לא מבין הכל ולא מספיק הכל. הוא היה צריך לתכנן את לו"ז המשימות השבועי שלו וכשהוא לא עשה את זה הוא פשוט לא סיים בזמן את מה שהוא היה צריך לסיים. היו כאן לא מעט רגעים של משבר, של בכי, של חוסר הבנה איך נכון להתנהל.

אנחנו כבר חצי שנה פנימה, ושחר הצליח לעשות את ההתאמות הנדרשות. הוא יודע לתכנן את השבוע שלו מראש, ככה שהוא יודע מה הוא צריך לעשות כל יום (תחשבו כמה המשימה הזו בלתי אפשרית לאנשים/נשים מבוגרים/ות!). הוא מגיע הביתה ומחליט בעצמו כמה שעות הוא צריך לשבת ולעבוד בבית. לפעמים הוא יושב שעה, לפעמים חמש. אבל הכי מדהימה אותי הרמה של הלמידה העצמאית שלו: הילד לומד בעצמו, לגמרי מאפס (על בסיס המסעות וסדנאות הכתיבה של אקטון כמובן), בלי אף מורה/מבוגר/ת, נושאים מורכבים כמו הביולוגיה של התא או המשפט של סוקרטס, או משוואה בנעלם אחד, ומגיע לרמה מטורפת של הבנה. כל פעם שאני חושבת שכבר ראיתי הכל, אני מוצאת אותו עובד על משימה עוד יותר מורכבת, ומוציא תוצר שבחיי אני לדעתי לא הוצאתי כשהייתי הרבה יותר מבוגרת ממנו. הוא נחוש, יש לו אור בעיניים, הוא פשוט כל כולו בתוך חדוות הלמידה. ואין לי מילים לתאר כמה עוצמה יש בלראות את הדבר הזה מבחוץ.

אין לי ספק שהדרך עוד ארוכה. ויש לאקטון הקטן שלנו עוד המון ממש ללמוד ולאן ללכת. אבל אני רוצה לנצל את הפוסט הזה כדי לעצור ולהודות על ההישג הכל כך לא מובן מאליו הזה. חלום שמתגשם, לא פחות.

5 תגובות

  • מי

    רב הצפון על הנגלה
    קוראת באדיקות כל פרסום
    מתפעלת וסקרנית מהדרך שלך
    ומנסה לשאוב מידע והשראה ממה שאת כותבת.
    איך מובילים תהליך שכזה? איך תיווכת לילד שלך כדי ש הצלחה שכזו תהיה נחלתו.

    אשמח להרחבות אם מותר לך במגבלות הפרוייקט

    פורים שמח

    • admin

      פורים שמח ותודה שאת כאן! אני חושבת שאין לי תשובה פשוטה לשאלה הזו. הבסיס בעיניי הוא ליצור סביבה לימודית שבה הלומד/ת מחזיק/ה את המושכות. שיש לו/ה זכות בחירה, שהוא/היא משפיע/ה. זה בעצם מה שאנחנו מנסים/ות לבנות באקטון. בנוסף לזה חשוב שהלמידה תהיה גם כיפית. קבוצת הלומדים/ות גם משמעותית בעיניי לדרך. אבל אני חושבת שכל מה שכתבתי עליו אי פעם בבלוג מאז שהתחלתי זה מה שהביא את שחר לאיפהשהוא היום.

  • ענת בירן

    בוקר טוב.
    התהליך נשמע מרשים. אני מנסה להוביל תהליך דומה בארץ . הייתי שמחה לשמוע מהן הסדירויות באמצעותן אתם מובילים ללמידה עצמית. מה זה המסעות וסדנאות הכתיבה שהזכרת כבסיס ללמידה עצמית.
    מה החלק של המורה בהכוונת הלמידה?.
    מיקובע את תכני הלמידה?
    אשמח לשמוע קצת יותר

    • admin

      הי ענת, שיהיה המון בהצלחה! הבלוג מלא במידע בדיוק על השאלות האלו. יש פוסטים מפורטים לגבי המסעות וסדנאות הכתיבה. בנוסף יש לא מעט מידע באתר שלנו ובעמוד האינסטגרם שלנו 🙂

  • תמי עמיר

    מיכל יקרה.
    "העפת לי את הסכך" כמו שאומרים.
    זה בול מה שאני מתארת לעצמי כבית הספר של העתיד וכאחד שהייתי רוצה שילדי המאה ה 21 ילמדו בו.
    בתור מורת שילוב מעניין אותי איך מתמודדים תלמידים בעלי לקות למידה והפרעות קשב וריכוז עם הלמידה העצמאית. ואיך בכלל ניגשים לחינוך המיוחד?