על כתיבה באקטון וגם שיתוף אישי שלי

אני רוצה להתחיל מהסבר על איך אנחנו לומדים/ות כתיבה באקטון, ולסיים בשיתוף אישי שאותי הוא מרגש מאוד.

גם תהליך הלמידה של כתיבה באקטון שונה מאוד מזה שנעשה במערכות חינוך מסורתיות יותר. בדרך כלל, ברוב מערכות החינוך בעולם, יש הרבה דגש בלימוד כתיבה בגילאים הצעירים על דקדוק ועל "כתיבה נכונה". הלומדים/ות כותבים/ות חיבורים/סיפורים והמבוגר/ת האחראי/ת נותנ/ת להם/ן פידבק ומסביר/ה להם/ן מה נדרש לתקן. נשמע קל, נכון? די טריוואלי אפילו. הלומדים/ות הצעירים/ות לא יודעים/ות לכתוב, והמבוגר/ת המנוסה מלמד/ת אותם/ן את כללי הכתיבה וגם מתקן/ת אותם/ן על הדרך.

אקטון הוא סביבה שבה הלמידה מובלת על ידי הלומד/ת, מה שאנחנו קוראים/ות לו Learner-Driven. ולכן כל הסיפור של תיקון על ידי מבוגר/ת מין הסתם לא רלוונטי בכלל. אז מה כן? המטרה העיקרית שלנו בגילאי יסודי היא שהלומדים/ות יאהבו לכתוב. זהו. לא שהם/ן יכתבו נכון, לא שהם/ן יאייתו נכון, לא שהם/ן יכניסו סימני פיסוק. פשוט שהם/ן יאהבו לכתוב. וכדי להשיג את זה, אנחנו משלבים שלושה אלמנטים:

• אנחנו בונים/ות סדנאות כתיבה כיפיות, משמחות, עם המון בחירה וחיבור אישי של כל לומד/ת.
• אנחנו מכניסים ללו"ז ולתוכנית התגים המון קריאת ספרים. ושוב, כל לומד/ת יכול/ה לבחור מה הוא/היא רוצה לקרוא, איזה נושא ואיזה סוג סיפורת. אבל כולם/ן צריכים/ות לקרוא המון.
• אנחנו לא מתקנים/ות אותם/ן אף פעם. במקום זה, הם/ן צריכים/ות לשאול את עצמם/ן כל פעם מחדש: האם זו העבודה הכי טובה שלי ובמה השתפרתי מהפעם הקודמת. וככה בכל משימת כתיבה הם/ן מוודאים/ות שהם/ן השתפרו במשהו אחד לפחות.

השילוב של שלושת האלמנטים האלו יחד מייצר קסם אמיתי בסטודיו. גם לומדים/ות קשוחים/ות במיוחד, שהגיעו אלינו כשהם/ן "שונאים/ות" לכתוב, נמסים/ות תוך כמה חודשים ומתאהבים בתהליך הכתיבה. שהוא לגמרי דרך ביטוי אישית עבורם/ן.

אני רוצה לסיים בשיתוף אישי: אחד החששות הכי גדולים שלי כשנכנסתי להרפתקאה הזו של הקמת בית ספר היה האנגלית. איך אני, מהגרת מישראל, שאנגלית אינה שפת האם שלה, תוכל להקים בית ספר שרמת האנגלית שלו תהיה טובה מספיק? יש לי בראש אינסוף קולות בנושא הזה, שאומרים לי שוב ושוב שאני לא מתאימה. שאני לא מספיק טובה. שהאנגלית שלי לא מספיק טובה.

מה יפה באקטון? שזה שהאנגלית שלי לא מושלמת זה יתרון עצום!!! כי אני לא אמורה להיות המודל לחיקוי. אני לא אמורה ללמד שום דבר. למעשה, ככל שהאנגלית שלי פחות מוצלחת, הלומדים/ות צריכים/ות לשפר את האנגלית שלהם/ן בעצמם/ן ולא לסמוך עליי שאראה להם/ן את הדרך איך לעשות את זה.

בחודשים האחרונים נערכה באקטון תחרות כתיבה תוכן. בין כל בתי הספר של אקטון בעולם. אחת הקטגוריות היתה בניית סדנאות כתיבה. ואני השתתפתי, וזכיתי במקום הראשון!!!!! חוץ מזה שקיבלתי פרס מפנק של 2500 דולר, זה היה עבורי כזה חיזוק משמח. אני, המהגרת מישראל. שאנגלית היא לא שפת האם שלה. אני זכיתי בפרס על בניית סדנת כתיבה שהיא לגמרי Learner Driven.

ממשיכה ללכת חברות וחברים. לא נותנת לקולות האלו לעצור אותי.