על כוכב הצבעים – פוסט מיוחד לרגל יום השואה

בתמונה: יאנוש קורצ'אק וסטפניה וילצ'ינסקה עם ילדי בית היתומים שלהם.

אני מקדישה את הפוסט הזה באהבה גדולה לזכר כל בני ובנות המשפחה של יאיר ושלי שנרצחו בשואה. יהי זכרם וזכרן ברוך.

================================================================

אני מהאסכולה שחושבת שלא נכון לחשוף ילדים צעירים לזוועות השואה. זה סיפור קשה מדי ונורא מדי בשביל נפשות צעירות בעיניי, ויהיה לילדים ולילדות האלו את כל החיים כדי ללמוד ולהכיר ולזכור.

לעומת זאת אני מהאסכולה שמאמינה שאין גיל צעיר מדי לדבר בו על גזענות, ועל חמלה ועל שיוויון של כל בני האדם.

התלבטתי מאוד אם לעשות בסטודיו איזהשהיא פעילות בהקשר של יום השואה, ואחרי התייעצות עם קאי החלטתי להעביר לילדים את פתיחת הבוקר בפעילות על כוכב הצבעים. פתחתי את המעגל בסיפור הבא:

דמיינו לעצמכם שאתם חיים בכוכב הצבעים. האנשים של כוכב הצבעים דומים מאוד לאנשים בכוכב שלנו, אבל לכל אחד מהם יש צבע אחר: יש אנשים כחולים, אנשים אדומים, אנשים סגולים וכו'. אתם אנשים כחולים. האנשים הכחולים גרים בארץ כחולה: יש להם מכוניות כחולות ובתים כחולים, הם לובשים בגדים כחולים ואוכלים מכלים כחולים. באנשים האדומים גרים בארץ האדומה: יש להם בתים אדומים, ומכוניות אדומות והם לובשים בגדים אדומים ואוכלים מכלים אדומים. בכוכב הזה יש גם אנשים וורודים. לאנשים הוורודים אין ארץ משלהם, ולכן הם גרים בארצות של כל הצבעים האחרים: יש אנשים וורודים בארץ הכחולה שלכם. הם אוהבים ללבוש בגדים וורודים ולאכול מכלים וורודים. האנשים הוורודים חברים טובים מאוד של האנשים הכחולים, וגם לכם יש חברים מכל הצבעים: וורודים וכחולים.

בארץ של האנשים הכחולים נבחר כל עשר שנים מלך חדש. יום אחד מגיע איש כחול חדש, שרוצה להיבחר למלך. הוא אומר לאנשים הכחולים שהוא הכי אוהב את הצבע הכחול, ושהוא ידאג שיהיו להם המון מכוניות כחולות חדשות ובתים כחולים יפים והמצאות כחולות חדשות. המלך החדש נבחר ברוב גדול והחיים נראים יפים מתמיד 🙂

יום אחד, כמה חודשים אחרי שהמלך נבחר הוא מחליט על חוק חדש: הוא מספר לאנשים הכחולים שהוא עשה מחקר וגילה שהאנשים הוורודים הם אנשים רעים ומלוכלכים. כדי להגן על הילדים הכחולים הוא אוסר על האנשים הוורודים להיכנס לגני השעשועים והפארקים בשעות אחר הצהריים. החברה הטובה ביותר שלכם היא ילדה וורודה, אתם מכירים מאז שהייתם תינוקות ואתם נפגשים כמעט כל יום לשחק יחד בגן השעשועים שמתחת לבית שלכם.

כאן עצרתי את הסיפור, ושאלתי את הילדים מה הם היו עושים. נתתי להם שתי אפשרויות: 1. להפסיק להיפגש עם הילדה הוורודה כי היא כנראה רעה ומלוכלכת כמו שהמלך אמר 2. להזמין את הילדה הוורודה לשחק איתכם בבית כדי שעדיין תהיו חברים אבל לא תעברו על החוק. כל הילדים בחרו חד משמעית ובקלות רבה באפשרות השנייה, ואחת הבנות גם אמרה שהיא היתה מארגנת מחאה אזרחית נגד המלך כדי להפיל אותו מהשלטון.

קאי לקח את המושכות והסביר לילדים שהמצב הכלכלי בארץ הכחולה התחיל להיות רע, ולהרבה אנשים לא היה אוכל או עבודה. המלך הכחול הודיע שהמצב הכלכלי הקשה הוא באשמת האנשים הוורודים שלוקחים לאנשים הכחולים את העבודה וגם את האוכל, ולכן הוא מכריז על חוק חדש לפיו אסור להעסיק יותר עובדים וורודים. ובאמת, המצב הכלכלי משתפר תוך כמה חודשים! כאן קאי עצר ושאל את הילדים מה דעתם צריך לעשות עם האנשים הוורודים עכשיו? מה שהיה מדהים זה שאחת הבנות הציעה בטבעיות רבה שאולי הפתרון הכי טוב הוא פשוט להחליט שחלק מסוים מהמדינה הכחולה שייך לאנשים הוורודים ולהעביר את כל האנשים הוורודים לשם כדי שלא יפריעו יותר לאנשים הכחולים. וזו היתה הזדמנות נפלאה לדבר במרחב בטוח על מה למה זה פתרון לגיטימי בעיניה מצד אחד, ומה הבעיות היסודיות עם הפתרון הזה מהצד השני. אגב, כל הילדים האחרים הסבירו בנימוקים מקסימים למה לדעתם זה פתרון לא נכון ולא הוגן, ובמשך כמה דקות התקיים בניהם דיון מרגש ומעניין בנושא.

המשכתי הלאה בסיפור: כעבור כמה שבועות המלך מחליט על חוק חדש: כל האנשים הוורודים צריכים לעזוב את המדינה תוך חודש כי הם הורסים את המדינה הכחולה ומזהמים אותה, וגם אין למדינה הכחולה מספיק אוכל ועבודה בשביל האנשים הוורודים. שאלתי את הילדים מה הם יעשו עכשיו עם החברה הוורודה שלהם? נתתי להם את האפשרויות הבאות: 1.לא לעשות כלום – זה לא בעיה שלנו, אנחנו כחולים ויופי לנו. 2. לעזור לחברים הוורודים שלנו לעזוב את המדינה כמה שיותר מהר ולמצוא להם קרובי משפחה בארץ האדומה שאליה הם יכולים לברוח. 3. להציע לחברים הוורודים להתחבא בבית שלנו עד שהמלך החדש ישכח את החוקים חדשים האלו ויתאפס על עצמו. כאן כבר התחיל פיצול: אחת הבנות בחרה באפשרות השנייה והסבירה שלפי איך שהענינים מתנהלים עדיף לאנשים הוורודים לעזוב ודי. ארבעת הילדים האחרים בחרו באפשרות השלישית והסבירו שזה לא הוגן שהילדה הוורודה תעזוב את הארץ שלה והבית שלה, ולכן הם יעזרו לה עד שהמלך הזה יירד מהשלטון.

המשכתי הלאה בסיפור: המלך הכחול מעדכן את האנשים הכחולים שאף מדינה לא רוצה לקבל את האנשים הוורודים וזו עוד הוכחה לכך שהם אנשים רעים שצריך להיפטר מהם. כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד, המלך הכחול החליט להקים כפר קטנטן שבו הוא ישים את כל האנשים הוורודים. בכפר הקטן האנשים הוורודים יצטרכו לישון בצפיפות ולא יהיה להם כמעט אוכל, אבל זו בעיה שלהם כי הם וורודים וככה האנשים הכחולים לא יצטרכו להתעסק איתם יותר. בנוסף, הוא מכריז שכל משפחה כחולה שתיתפס עוזרת לאנשים ורוודים תיכנס גם היא לכפר ולא תוכל לצאת ממנו לעולם. שאלתי את הילדים מה הם יעשו עכשיו ונתתי להם את האפשרויות הבאות: 1. להוציא את המשפחה הוורודה מהבית מייד 2. להמשיך לעזור למשפחה הוורדה למרות הסיכון הגדול שהם לוקחים. בשלב הזה שתי בנות בחרו חד משמעית באפשרות הראשונה והסבירו שהמשפחה שלהן חשובה להן יותר מהילדה הוורודה. שלושת הילדים האחרים התעקשו בחירוף נפש להמשיך להחזיק את הילדה הוורודה אצלם בבית למרות הסיכון. אמרתי לבנות שבחרו באפשרות הראשונה שהן צריכות לעמוד מול החברה הכי טובה שלהן ולהסביר לה שהן מגרשות אותה מהבית לכפר הוורוד, והן שינו את דעתן שוב לאפשרות השנייה. הילדים שבחרו מראש באפשרות השנייה הסבירו שהם יחפרו מנהרה עמוקה באדמה או יברחו ליער ויסתתרו שם עם הילדה הוורודה עד שהמלך הכחול יירד מכסאו (זה היה ממש מדהים לראות איך הם הגיעו לפתרונות שאשכרה קרו בשואה, פשוט מעצמם ומהרצון העז שלהם לפתור את הדילמה הזו איכשהוא).

בשלב הזה של הדיון ניסינו לעמת אותם בצורה בהירה ככל האפשר עם הדילמה של בחירה בערכים שלך, אל מול בחירה בהישרדות שלך ושל משפחתך. בסופו של דבר שלושה מהם החליטו להסגיר את הילדה ושניים להמשיך להסתיר אותה גם במחיר שהם ייתפסו.

בסוף הדיון (שארך כחצי שעה) אמרנו לילדים שבחרנו לקיים את הדיון הזה כי היום הוא יום הזכרון הלאומי לאסון הגדול של האנשים הוורודים, ולא הרחבנו יותר.

הפוסט הזה ארוך מאוד, ובכל זאת חשוב לי לספר כאן כמה דברים מהחוויה האישית שלי:

1. בעיניי השיח הזה עם הילדים על דילמות כאלו, שבבסיסן יושבת בעיית הגזענות, הוא שיח כל כך חשוב ומשמעותי. כמה שיותר לתת להם להתחכך, להבין את המורכבות, להבין את הקושי, לראות את כל הצדדים.
2. הילדים היו לגמרי בתוך העניין. הם לרגע אחד לא השתעממו, לא איבדו עניין. הם הבינו את המורכבות והתחבטו באמת בין שני צידי המתרס.
3. העובדה שהפעילות היתה בתוך עולם דמיוני ומנותק לגמרי מהעולם שלנו, אפשרה לילדים לנוע יחסית בנינוחות בין הדעות, ונתנה להם מקום מרוחק מספיק מהסיטואציה כדי להרגיש בטוחים בתוך הפעילות.
4. זו פעילות שאפשר לעשות לילדים החל מגיל מאוד צעיר, גם בבית הספר וגם בבית. וככזו היא מומלצת מאוד בעיניי.

אחרון אחרון והכי אישי: קאי מגיע ממשפחה גרמנית ותיקה ושורשית שחיה בגרמניה בתקופת השואה. בשיחה שהיתה לנו אחרי הפעילות (שהיתה לשנינו לא פשוטה בכלל), הוא העלה נקודה שאף פעם לא חשבתי עליה. הוא הסביר לי שמהות הדילמה בעיניו היתה בין בגידה בערכים שלך, לבין ויתור על החיים שלך ושל משפחתך. ואלו שבחרו לבגוד בערכים שלהם כדי להציל את חייהם, נידונו מאז ועד היום להיחשב למפלצות אנוש בעיניי ההיסטוריה. ובפעם הראשונה ב-39 השנים שאני חיה, ראיתי פתאום בבהירות, גם את הצד השני של המטבע. עד כמה שתי האפשרויות האלו הן בלתי אפשריות: לוותר על חייך ועל חיי היקרים שלך, או להישפט על ידי ההיסטוריה מאז ועד עולם באות קין הגדול ביותר שקיים.

עבורי, להעביר את הפעילות הזו ביחד עם קאי בשנת 2019 היא המהות של נצחון האור על החושך. היא ההוכחה הטובה ביותר בשבילי לאיזו דרך עצומה עשתה האנושות (או לפחות העולם המערבי) מאז 1945 ועד היום.