ספרקס – למידה מתוך משחק
אני לא מספרת המון בבלוג על מה קורה בקבוצת הלומדים/ות הצעירים/ות שלנו, הספרקס, אז את הפוסט של היום אני רוצה להקדיש כולו להם/ן.
קבוצת הספרקס שלנו מורכבת מלומדים/ות בני/ות 5 עד 8. יש לנו בקבוצה כ-20 לומדים/ות, מתוכם/ן כ-7 לומדים/ות בני/ות 5, 7 לומדים/ות בני/ות שש, 5 לומדים/ות בני/ות 7 ולומד אחד בן 8. הספרקס הוא סטודיו שהלמידה בו יותר רכה, ובעיקר פחות מובנית. אם בדיסקברי יש לנו לוח זמנים מאוד ברור שבו כמעט בכל שעה עושים/ות משהו אחר, בספרקס הבלוקים של הלמידה גדולים יותר וקבועים יותר.
במערכת השעות של הספרקס יש ארבעה אלמנטים מרכזיים:
- לימודי קריאה, כתיבה ומ"מ באמצעות חומרים מונטסוריים
- משחק לא מובנה בפנים
- משחק לא מובנה בחוץ
- ניקיון הסטודיו או החצר
לימודי הליבה בספרקס נעשים כמעט אך ורק על בסיס חומרים מונטסוריים. זה לא אומר שהסטודיו הזה מונטסורי, הוא לא. אבל הדרך שבה הלומדים/ות רוכשים/ות את מיומנויות הכתיבה עוברת דרך הידיים באמצעות משחקים שונים שכמעט כולם מונטסוריים.
משחק לא מובנה בפנים כולל מגוון אפשרויות שהלומדים/ות יכולים/ות לבחור מהם: לגו, קוביות עץ, מגנטים, משחקי קופסא וגם משחק דמיון חופשי לחלוטין. כל פעם שאני נכנסת לסטודיו בזמן משחק לא מובנה בפנים אני נדהמת לגלות כמה הלומדים/ות עסוקים/ות ופעילים/ות וכמה בקלות הם/ן יכולים/ות להתרכז גם מעל שעה במשחק מסוים.
משחק לא מובנה בחוץ כולל המון סוגים שונים של אלמנטים שהלומדים/ות יכולים/ות לבחור מה לעשות איתם. יש לנו כ-100 ארגזי לפסטיק (Crates), מוטות במבוק, חבלים, ארגז חול עם המון כלים של חול, מטבח עם כלי מטבח, איצטרובלים, יריעות בד ובטח עוד דברים ששכחתי. הלומדים/ות נמצאים/ות בחוץ כל יום לפחות שעתיים ובחיי שהם/ן עושים/ות שם קסמים: בונים/ות עולמות, מעלים/ות הצגות, נלחמים/ות מלחמות. מרגש מאוד לראות אותם/ן משחקים/ות ככה.
ניקיון הסטודיו והחצר כולל כל מה שניקיון וסידור אמור לכלול 🙂 שואב אבק, טאטוא, החזרת ציוד למקום, איבוק, ניקיון שולחנות.
בתוך כל ארבעת החלקים האלו מתרחשת המון למידה. וכמובן שיחד עם הלמידה יש גם לא מעט קונפליקטים. מערכת פתרון הקונליקטים של הספרקס זהה לזו של הדיסקברי והיא כוללת הסבר של מה שקרה על ידי שני המעורבים/ות בקונפליקט, הבעת רגשות, החלפת צדדים ומציאת פתרון משותף. אני מעריכה שהמדריכים/ות של הספרקס עושים/ות לפחות חמישה כאלה ביום והלומדים/ות מקבלים/ות אינסוף הזדמנויות לתרגל שוב ושוב את הכלי הכל כך משמעותי הזה.
בנוסף לכל אלו, גם הלומדים/ות בספרקס פותחים/ות את היום עם דיון סוקרטי, הם/ן מכינים/ות לעצמם/ן חוזה עם כללים שחשוב להם/ן לשמור, והם/ן סוגרים/ות את היום עם רפלקציה על היום שהיה. אני תמיד מסתכלת על הקטנטנים/ות האלו בפעולה ונזכרת מחדש בסיבה שבגללה בכלל פתחתי את אקטון: ילדים/ות מסוגלים/ות לכל הרבה יותר ממה שאנחנו מדמיינים/ות לעצמנו.