מתחברים/ות לעולם

אני רוצה לתאר את השבוע האחרון שלנו דרך שלושה אירועים גדולים שקרו לנו בסטודיו:

==============================================================

יום שלישי בבוקר: ביקור ראשון בבית אבות סמוך לסטודיו

כבר מזמן רציתי להרחיב את מנעד החיבורים שלנו לקהילה שבהם אנחנו גם נותנים/ות משהו ולא רק מקבלים/ות. ניסיתי ליצור קשר עם כל מיני סוגים של מוסדות, ואיכשהוא זה עדיין לא יצא לפועל. לפני שבועיים הרמתי טלפון ל-Bergen County Health Center וענה לי לטלפון מנהל המקום. כבר ממש התרגשתי, כי בעיניי אם מי שמקבל את הטלפונים הוא מנהל/ת המקום יש כאן מסר חשוב לגבי המעורבות שלו/ה והיכולת לקבל החלטות במהירות. בשיחה סיפרתי לו עלינו והסברתי שאני אשמח לבוא עם התלמידים/ות ועל המקום, בלי לחשוב או לחזור אליי אחרי חודש ואישור של הבורד, הוא עף על הרעיון וחיבר אותי למנהלת האירועים של המקום. שוחחנו וקבענו שנגיע ביום שלישי שהיה לפעילות ראשונה במשך שעה. הצגתי את הרעיון לתלמידים/ות בסטודיו כאופציונאלי בלבד. ראינו יחד את הסרטון הזה (גן ילדים שפועל בתוך בית אבות) ודיברנו על הרגשות שעולים להם/ן כשהם/ן רואים/ות את הסרטון. ממש עודדתי אותם/ן להעלות גם רגשות שליליים של פחד מריח לא נעים, מהתחושה שאולי הם חולים/ות וזה מדבק, שזה שהמבוגרים/ות לפעמים נראים/ות מוזר וכו'. בסוף השיחה שאלתי אותם/ן מי ירצה/תרצה להצטרף לביקור, ושבעה מהם/ן הצביעו. שמחתי שלא כולם/ן רצו לבוא, כי זה הראה לי שהם/ן מרגישים/ות מספיק בנוח להביע את הרגשות שלהם/ן בסטודיו. ביום שלישי בבוקר ביקשתי מהתלמידים/ות שהתנדבו להתחיל לתכנן את הפעילות. אני לא עזרתי להם/ן בכלל בשלב הזה כי רציתי שהם/ן יובילו את הפעילות לגמרי בעצמם/ן. הם/ן העלו מלא רעיונות ובסוף בחרו להכין בינגו, להביא לגו (בחיים לא הייתם/ן חושבים/ות על זה נכון???) ולהכין פעילות יצירה לכבוד חג האהבה. הם/ן הכינו הכל בעצמם/ן (כולל למצוא תוכנה שמכינה בינגו ולהדפיס את הלוחות), לקחו את כל החומרים ובשעה 10:30 נסענו לבית האבות. הפעילות עצמה היתה הצלחה מסחררת לשני הצדדים. הדיירים/ות עפו על התלמידים/ות שלנו, שוחחו איתם/ן, וממש נהנו להשתתף בפעילויות. התלמידים/ות היו רגועים/ות, נעימים/ות, אדיבים/ות ובאופן כללי מעוררי השראה בקטע אחר. אני לא בטוחה שהמילים שאני בוחרת מצליחות להעביר כמה מרגשת הפעילות הזו היתה עבורי, אז אני מוסיפה בסוף הפוסט כמה תמונות שאולי תצלחנה לדבר טוב ממני.

================================================================

יום רביעי: ביקור במשרד ארכיטקטורה בניו יורק

ביום רביעי בבוקר נסענו כולנו לבקר במשרד ארכיטקטורה בניו יורק. היתה לי דילמה מאוד גדולה לגבי איך להגיע לשם. אין לנו כסף לממן אוטובוס ייעודי ולכן האפשרות היחידה היתה לנסוע בתחבורה ציבורית (או לבטל את הטיול). אחרי התלבטות קשה והרבה חפירות לאשלי ושירה החלטנו לנסוע בתחבורה ציבורית. בבוקר יצאנו מהסטודיו לעבר תחנת האוטובוס, לקחנו אוטובוס רגיל לעיר ומשם נסענו בסאבווי עד לרחוב הקרוב למשרד. במשרד האדריכלים הכינו לנו מצגת מקסימה ואז פשוט נתנו לתלמידים/ות להסתובב חופשי ולשאול שאלות את עשרות האדריכלים במתחם. החוויה כולה היתה סופר מגניבה, אבל אני רוצה לשים כאן דגש על שני אלמנטים חשובים: הראשון, החיבור לעולם האמיתי. נסענו באוטובוס רגיל, ברכבת תחתית, הגענו למשרד שעובדים/ות בו אנשים ונשים מבוגרים/ות ובאופן כללי שום דבר בחויה הזו לא הותאם במיוחד עבורנו. החיבור עם העולם האמיתי היה ישיר ובלתי אמצעי. האלמנט השני הוא סגירת המעגל לתלמידים בהקשר המסע שלהם. כל התקופה האחרונה התלמידים/ות למדו על ארכיטקטורה: הם/ן ציירו תוכניות של בית הספר החלומי שלהם/ן ואחר כך בנו עבורו מודל תלת ממדי, הם/ות למדו על אדריכלים/יות מפורסמים/ות ועסקו בכל מיני שאלות מתחום העיצוב והתכנון. עבורם/ן לראות משרד של אדריכלים/יות אמיתיים/יות, לראות אותם/ן עובדים/ות על התוכניות השונות, לראות את הפרויקטים שהם/ן סיימו כבר לבנות היתה סגירת מעגל נפלאה.

===========================================================

יום שישי: תערוכה לסיכום תקופה

ביום שישי בסוף היום כל ההורים המשפחות הגיעו לסטודיו לראות את התערוכה שהתלמידים/ות הכינו לסיום התקופה. כמובן שהתלמידים/ות תכננו בעצמם/ן את כל התערוכה: החליטו אלו אלמנטים ייכנסו ואלו לא, החליטו מי יהיו המנחים/ות, החליטו מי יציג מה ומתי. התוצאה הסופית היתה ערבוב מקסים של משחק בקלפים של השדונים והכוחות, הקראת סיפורים (שהם/ן כתבו במשך התקופה), הצגת הפרויקטים בארכיטקטורה והשמעת המוזיקה שהם כתבו בעצמם (תוכנת Soundtrap, סופר מגניבה!). אני לא יכולה להגיד שהתערוכה יצאה בדיוק כמו שאני הייתי מתכננת אותה, אבל זה באמת מה שיפה כאן בעיניי, שהכל הכל שלהם/ן. ולמה זה חיבור לעולם החיצון? כי התלמידים/ות לקחו את כל מה שהם עשו במשך כל התקופה וקיפסלו את עיקרי הדברים לתוך חצי שעה שבה הם/ן הציגו אותם לעולם האמיתי שנמצא מחוץ לעשייה הזו רוב הזמן.

לא הצלחתי להעלות עוד תמונות לפוסט הזה משום מה, אבל חפשו את עמוד הפייסוש/אינסטוש שלנו הם מלאים בתמונות מהממות 🙂

אנחנו יצאנו לשבוע הפסקה, נתראה אחר כך!