מאפיינים ייחודיים של אקטון,  תיעוד היום יום,  תפיסת העולם החינוכית שלי

משפחות חדשות מצטרפות למסע

את שנה שעברה סיימנו עם 14 לומדים ולומדות גאים/ות ונרגשים/ות. פתחנו את ההרשמה לשנת הלימודים הנוכחית כבר בינואר שעבר, ועשינו שני ימים פתוחים בסטודיו ועוד כמה וירטואליים, אבל בפועל עיקר קבלת ההחלטות על ידי המשפחות נעשתה בשבועות האחרונים (יולי ותחילת אוגוסט).

אז איך נראה תהליך הקבלה של משפחה חדשה לאקטון? איך אנחנו יודעים/ות שזה מתאים ואיך המשפחה יודעת שזה מתאים? תהליך קבלת המשפחות משתנה מאקטון לאקטון ואני רוצה לתאר רק את התהליך שלנו, שכולל שלושה שלבים:

  1. יום פתוח/הסבר אישי – במידה והמשפחה הגיעה ליום הפתוח נהדר, במידה ולא – אני פשוט קובעת שיחה טלפונית ומעבירה את התכנים של היום הפתוח בשיחה. ביום הפתוח/שיחה אישית אני מספרת על המאפיינים המיוחדים של אקטון, על הפדגוגיה הייחודית שלנו, איך נראה סדר יום ובמה שונה אקטון מביה"ס מסורתי. אני גם עונה על כל שאלה שעולה, מנהלתית או פדגוגית כמיטב יכולתי.
  2. סיור בסטודיו עם הלומדים/ות – בדרך כלל לשלב מספר 1 מגיע/ה רק אחד/ת ההורים, אבל לשלב הסיור האישי בסטודיו אני כבר מבקשת שיגיעו שני ההורים וגם הלומד/ת הפוטנציאלי/ת. בסיור אני מספרת שוב את עיקרי הדברים, מראה את הסטודיו ואת השטח בחוץ ובעיקר מקשיבה למה שיש להורים וללומד/ת להגיד ולשאול. מה מעניין אותם/ן במיוחד? מה מטריד אותם/ן? אני יכולה ללמוד המון המון מהפגישה הזו ובדרך כלל אחריה יש לי מושג יחסית לא רע האם מדובר בהתאמה טובה או פחות.
  3. ימי התנסות – השלב השלישי והאחרון הוא ימי התנסות בסטודיו. המצב האידאלי מבחינתי הוא שהלומדים/ות מגיעים/ות להתנסות תוך כדי שנת הלימודים הרגילה שלנו, ופשוט מצטרפים/ות לסטודיו הרגיל לכמה ימים. בפועל בגלל שכל המשפחות נסגרו על עצמן רק אחרי ששנת הלימודים הסתיימה, קבענו ימי התנסות ייעודיים בסטודיו במהלך החופש הגדול. השלב הזה הוא סופר משמעותי מבחינתי לשני הצדדים: הימים האלו מאפשרים לי לראות את הלומדים/ות בתפקוד יומיומי במשך כמה שעות ברצף ובעיקר מאפשרים ללומדים/ות להבין קצת יותר טוב על מה מדובר ואם הם/ן מעוניינים/ות להיות חלק מזה בכלל. תמיד יש הבדל בין לשמוע על משהו, לבין לחוות אותו בפועל, במיוחד כשהמשהו הזה כל כך שונה מכל מה שמוכר ורגיל. היו לנו ימי התנסות נפרדים לספרקס (גילאי 5-6) שגם אפשרו ללומדים/ות להכיר קצת זה את זו ואת המדריכה החדשה שלהם/ן ולתת תחושה טובה יותר של וודאות ובטחון לפני פתיחת השנה.

תמיד שואלים/ות אותי, אז בעצם: למי אקטון מתאים? או למי אקטון לא מתאים?

אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו. מבחינתי ההתאמה הכי משמעותית היא חיבור אמיתי גם של ההורים וגם של הלומד/ת לפדגוגיה שלנו ולמאפיינים המיוחדים של אקטון. אם החיבור הזה קיים, ככהנ על כל שאר הבעיות אפשר להתגבר יחסית בקלות.

בשבוע שעבר קיימנו את ימי ההתנסות לדיסקברי (גילאי 7-11) ואני סופר מתרגשת לקבל בברכה את כל הלומדות והלומדים החדשים/ות לאקטון שלנו. שנה חדשה בפתח, מסע חדש עוד רגע מתחיל.

2 תגובות

  • שחר ג׳משי

    הי מיכל, תהליך יסודי ומרשים! נראה המון השקעה אבל ברור לי שמשתלם לאורך זמן.

    איזה אחוז מהילדים נמצאים לא מתאימים? האם זה בדרך כלל בא ממך או מהילד וההורים?
    את יכולה לשתף באיזה מקרים את תחשבי שהילד לא מתאים לסטודיו?

    • admin

      הי שחר 🙂
      איזה כיף שאתה כאן.
      זה באמת תהליך מאוד מושקע שלוקח המון המון אנרגיה וזמן.
      מהניסיון שלי בשנתיים האחרונות, כשזה לא מתאים זו תחושה משותפת לי ולהורים. אנחנו מעין "מגיעים יחד למסקנה" שזה לא מתאים. לא היה לי אישית מקרה שבו אני חשבתי שהמשפחה ממש לא מתאימה והם חשבו שהם התאמה נפלאה.
      לגבי המקרים שבהם הילד לא מתאים לסטודיו: מהניסיון שלי הסיפור הוא בדרך כלל פחות הילדים/ות ויותר הגישה הכללית של המשפחה או מה שההורים מחפשים/ות. הורים שיחפשו משהו מאוד אקדמי או שמחזיק את הילדים/ת מאוד קצר, יהיו פחות מתאימים/ות כי זו לא הגישה. כנ"ל לגבי הורים-הליקופטר.