מכל הרגעים בזמן למצוא אחד לאחוז בו, להגיד שהגענו
זה פוסט מיוחד 🙂 הפעם אני מתכוונת להעלות כאן את כל הפוסטים שכתבו ההורים של הלומדים/ות שלנו כחלק מקמפיין גיוס הכספים שאנחנו עושים/ות לאקטון. כל פוסט כזה מרגש אותי עד דמעות, ואני מתכוונת לחזור לפוסט הזה בעתיד הקרוב והרחוק בכל פעם שאני אצטרך קצת עידוד: "מכל הרגעים בזמן למצוא אחד לאחוז בו, להגיד שהגענו".
יובל, פוסט ראשון:
במשך השנים האחרונות כמעט כל מי שקורא/ת את הפוסטים שלי נחשפו למקום הקסום שאני קוראת לו הנס הפרטי שלי, ובשמו המקורי- אקטון , בית הספר הפרוגרסיבי של הילדים שלי.
במסע כמו במסע לא ישר יוצאים ומגיעים ליעד והמסע שלי עם אקטון התחיל בכלל אצלי. יום אחד קמה אישה באמצע החיים, עם שלושה ילדים ובעל ועסק ובית ולא מבינה איך אין לה שמץ של מושג מה בא לה לעשות בחיים האלו ושבכלל יש זכות בחירה.
המסע שלי באמת רק התחיל וכל צעד בו מרגש החל מימים שאני זוכה לחלוק אותו עם עוד נשים ואנשים וכלה בימים שאני קצת יותר שבלול וגם זה בסדר.
מה שכן מהר מאוד הבנתי שאלו השאלות החשובות באמת. מי אני? מה אני אוהבת לעשות ? במה כיף לי להתעסק ? במה אני מוכשרת ? מה בא לי יותר בקלות ואיפה יש לי תרומה למי שמסביבי.
אז לקחתי החלטה. שמעל כל ידע של מקצוע בין אם זה מתמטיקה, אנגלית, מדעים או כל דבר אחר, הילדים שלי ילמדו כישורי חיים. כישורי חיים באמת !
יצאו למסע כשהם מצויידים בכל השאלות האלו מגיל צעיר וסקרנות אינסוף לגלות את התשובות.
מקום שיהיה להם מרחב בטוח לחקור ולהתבטא, לחפש ולהתנסות מתוך קריאה פנימית ולא מתוך הכוונה של אנשים מבוגרים שאולי בכלל הולכים בדרך אחרת.
וכיוון שככה הכל עובד פה בחיים האלו, במקביל למסע שלי עוד שתי נשים במסע שלהן הקימו את הקסם הזה ולי הייתה דרך הרבה יותר פריבלגית של מקום שקיים ורק צריך לחבור אליו.
אקטון הוא המרחב שהייתי רוצה שהיה לי בתור ילדה. המתנה הכי גדולה שאני מרגישה שאני נותנת לילדים שלי, זו התאמה אישית לכל מה שמאיר לי את הדרך.
החלום הזה מבקש לתת עוד ועוד לילדים שלי ולעוד עשרות ילדים אחרים שגם נמצאים שם , ואנחנו כרגע בגיוס המונים בכדי לעבור למבנה שיתן לנו אפשרות לצמוח עוד יותר. כל תרומה תעזור. כל סכום כל תמיכה. מצרפת בתגובות את הלינק של המשפחה שלנו
===============================================
שירה:
מי שמכיר אותי יודע שאני לא משתפכת על גבי הפייסבוק, אבל באופן חד פעמי ויוצא דופן, אני אכתוב כמה שורות.
את מיכל לשם הכרתי כשעברנו לארה"ב, כשהיא החליטה להקים את בית ספר החלומות שלה, זה היה נשמע לי רעיון מגניב אז זרמתי ואיכשהו יצא שהקמנו יחד את אקטון אקדמי ברגן קאונטי. מטורף לא? אשכרה בית ספר אמיתי על אדמת ארה"ב.
היום, 4 שנים אחרי, אני לא אגזים אם אני אגיד שבית הספר הזה הציל את הילדים שלי. מי שמכיר את הסיפור שלנו יודע שזה פשוט ככה.
זה לא דמוקרטי, זה לא אנתרופוסופי זה משהו אחר לגמרי וזה עובד בצורה מטורפת. זה פשוט וואו!!!!
כיום, בית הספר שוכר מבנה שהגיע לקצה גבול המיצוי שלו והגיע הזמן לעבור למקום חדש שיאפשר להגשים עוד מלא חלומות.
אז עכשיו יוצאים בקמפיין גיוס המונים שיאפשר לנו בדיוק את זה.
=======================================
גלית:
חורגת ממנהגי ויוצאת לקריאה מעל גלי הפייסבוק. ולמרות שאפשר היה לכתוב שתי שורות ולגמור ענין, אני אספר פה סיפור משלי. ולמרות שהוא הרבה יותר ארוך ומורכב זה ממש בקיצור ולמי שאין כח לקרוא אפשר לעבור מיד לפאנץ' שבסוף…
חלק מכם מכירים אותי ויודעים שאני גרה בקלוסטר, ניו ג'רזי ויש לי שלושה בנים. אחד בן 16 בכיתה י' ב-NVD, אחד בן 13 וחצי בטנקיל מידל סקול ועומר, שהוא בן 10 ולומד כיום בבית ספר אקטון אקדמי. כשעומר היה בכיתה א' באמצע השנה התחילה הקורונה. המורה שלו השתלטה די מהר על העניינים, ישבנו בבית ולמדנו. בכיתה ב' המורה קצת פחות השתלטה על העניינים, הוא היה יום בבית ספר ויום בבית ואנחנו הרגשנו שהוא מאבד ענין. הופך להיות זומבי, מחובר למסכים והכל הפך להיות תלוי בנו. מכאן נתקבלה ההחלטה להעביר אותו אחרי חופשת כריסמס לבית ספר קטן, פרטי, שאין בו מורים שמלמדים אלא מורים שמדריכים, ולילדים לא קוראים תלמידים אלא לומדים, והכיתה היא סטודיו שהלומדים אחראים עליו. בית ספר שהקימו מאפס בערך כשנה קודם לכן מיכל לשם ושירה כהן, שאני מכירה טוב מאד, ויחד עם זאת שלא ידעתי בדיוק מה עושים שם, הרגשתי שזה בטוח יותר טוב מלהיות זומבי. בית הספר המשיך לעבוד במתכונת מלאה, ובתוך מספר שבועות למדנו על עומר שהוא סופר מאורגן עם זמנים, מרוכז, מפוקס, מנהל את הלוז שלו מעולה. הוא למד בדרך חווייתית ומשחקית, הלך בבוקר שמח, שיחק בחוץ ב-99% מתנאי מזג האויר, למד ועבד בקבוצות רב גילאיות והתמודד עם קשיים ואתגרים בצורה אחרת ממה שהכרנו. בתחילת השנה הבאה הוא עבר לקבוצה של בוגרים יותר שם היה לו הזדמנות לבטא את עצמו כמו שהוא, לקבל מהם השראה, ללמוד איך ללמוד ואיך להתנהג ובעיקר להתבונן על עצמו ועל הדרך שלו, מה שאני מקווה יהפוך לדרך חיים. בתוך מספר שבועות הוא כבר עשה לנו הרצאה בלייב על כל מערכת בגוף האדם לפי פוסטר שהכין. הוא דיבר בפני קהל של תלמידים והורים וראינו איך הוא מתפתח וצובר בטחון, משיל קליפות מפלס את דרכו להיות יותר מעצמו, מסכים להתחיל ולהתמודד עם תחומים שקשים לו, גם אקדמית וגם חברתית. כמו למשל להיות "ראש צוות" שצריך לחלק משימות ולדאוג שהן יתבצעו גם אם זה אומר להחזיק את חברי הצוות שלו אחראים. כמו למשל אם משהו מפריע לך ואתה רוצה לשנות או להציע משהו חדש אפשר, צריך להתכונן ולהציע את זה במועצה בפרוצדורה מסוימת ולהצליח להעביר החלטה. כמו לתת ולקבל משוב, אם על סיפור שכתב ואם על מי שהיה ואיך שהוא מתנהג כלפי החברים. כמי שמנהל לעצמו את הלוז הוא קובע לעצמו מטרות ומסמן את ההתקדמות שלו בהתאם לעשייה שלו. זה אומר שהוא בוחר מה ללמוד מתוך תוכנית הלימודים וזה לא תמיד דומה למה שאנחנו מכירים ממערכת החינוך הסטנדרטית. בתוכנית הלימודים שלו מופיעים נושאים כמו מתמטיקה ושפה, אבל מופיעים גם ללמוד להיות אמיץ, עצמאי, מופיעים ערכים כמו התכווננות, הודייה, סקרנות, מנהיגות. אבל לא מדברים על זה. עושים את זה. לנו כהורים ברור שהמערכת הרגילה היא מוגבלת והיא לא ממצה את המיטב שבכל ילד, ברור לנו שהעתיד ידרוש מהילדים שלנו כישורים נוספים מלבד להביא תעודה טובה. אבל זה לא פשוט להוביל חזון כזה, אווירת לימוד חדשנית, שדורשת לסמוך על ילד בן 6, או בן 8, או בן 12 שיסלול את דרכו בקצב שלו. זה לא פשוט לנו כהורים לא להיות חלק מהמוכר והידוע, שגם אם הוא לא מושלם (כי אין מושלם) הוא לפחות צרת רבים.
בית הספר הזה שהתחיל ממיכל וכמה ילדים בודדים בחדר אחד, צמח ל-68 לומדים ו-6 מדריכים שמשתמשים בכל החדרים בשטח שכור בתוך בנין של כנסיה. בית הספר הוא יזמות אישית פורצת דרך, והוא מלמד יזמות ופריצת דרכים ע"י מודלינג. האמונה בדרך היא מדבקת והיא כבר לא נחלת המקימות. ועם עוד הורים שמאמינים שיש אלטרנטיבה למערכת החינוך הרגילה, קרם עור וגידים קמפיין לגיוס כסף שישמש לרכישת בנין שיותאם לצרכי ורוח בית הספר, עם חצר ייעודית, גינה וטבע לחיות וללמוד בו.
אז כן, גם אנחנו שותפים לקמפיין וזה דף הגיוס של משפחת כהן ומשפחת רביב. כל תרומה, קטנה כגדולה, משמעותה שאתם מאמינים שאפשר להגשים חלומות, גם כאלה שהם לא מיין סטרים. שאתם מבינים שככל שיהיו יותר אלטרנטיבות למערכת החינוך הרגילה, וככל שאלה יצליחו וייתפסו, כך המערכת הרגילה תידרש לשקול, לחשוב ולצאת מאזור הנוחות שלה כך שגם הדורות הבאים יהנו מעולם פתוח יותר.
==================================================
ג'יני:
Hi all!! 
If you have been following my journey on Insta, then you know I am a REALLY big fan of educational choice – because not every school is right for every child, and not everyone can afford high-end prep schools. That’s why ACTON ACADEMY means the world to my family.
Never heard of it? It’s a modern school that started in Texas about a decade ago and has now grown to 300+ independent affiliate schools worldwide- each run by passionate parents who want to bring an new learning option to their community. 
Throughout all campuses, Acton is about mentoring young people to prepare them for the real world by learning how to:
– think for themselves/critically,
– resolve conflict maturely,
– serve their community,
– develop real-world marketable life skills,
– act with an entrepreneurial spirit, and
– view life challenges with a heroic mindset.
I honestly could not love this little school more. For Katelyn, it inspired her to start an earring business that is going strong at Aunt Mias Sweet Treats (orangeburg) and gave her the opportunity to apprentice with a professional dog groomer. For Colin, it inspired him to start a mini-mart at school that is in its second year of operation now and going strong!
========================================================
שירה ויניק:
חברים אהובים.
מי שמכיר אותי מהעבר הרחוק יודע שאני ובתי ספר זה אף פעם לא היה זיווג משמיים. בתור ילדה מרדנית, תמיד חיפשתי לעשות הפוך ממה שביקשו ממני, וכך גם בבית הספר. את שיעורי הבית אפעם לא עשיתי, למבחנים בקושי למדתי וכל הסיפור הזה שנקרא בית ספר לא בדיוק היה חלק ממני וגם לא ממש היה לי רצון להפוך אותו לאחד כזה.
איפשהו במהלך שנות חיי נדרתי עם עצמי סוג של נדר שכשיהיו לי ילדים אתן להם את אפשרות הבחירה למערכת לימודית שונה. מערכת לימודית שלא תסגור אותם אלא תפתח ותעורר את הסקרנות והרצון שלהם להתפתח.
את מיכל Michal Leshem הכרתי לפני מספר שנים , עוד לפני שפתחה את בית הספר. אני אמרתי לה שברור לי שיום אחד היא תפתח אקטון אקדמי בסביבת מגוריה ואני אעבור לאיזור עם משפחתי והילדים שלי ילכו לבית הספר שלה (מעניין אם היא זוכרת את זה בכלל).
מפה לשם הבת שלנו כבר שנה שלישית באקטון, הקטן שלנו הצטרף השנה ומה אני אגיד לכם.. לשמוע ילדים שעצובים כשיש חופש ורק מחכים כבר לחזור לבית הספר זה לא דבר שאני בכלל הכרתי כילדה.
אז למה אני כותבת לכם את כל זה???
אנחנו יוצאים בגיוס המונים כדי למצוא את המקום הבא. משפחת אקטון אקדמי ברגן כל כך התרחבה שהמבנה הקיים כבר דורש התרחבות. וכאן אתם נכנסים לתמונה! כל תרומה, כל סכום זה שמיים וארץ ויעזור המון המון!!
מצרפת בתגובה הראשונה את הלינק לתרומות וכבר מחבקת אתכם קודם כל על שקראתם עד כאן ואם תוכלו גם לעזור בתרומה זה יהיה ממש נפלא 
שתהיה לנו שנה מהממת עם המון בשורות טובות
====================================================
כריסי:
As you may know, I am a parent at Acton Academy of Bergen County, a beautiful school with 68 learners, 6 guides, and 3 studios. We are launching a crowdfunding campaign to purchase our own building. For years, we have dreamed of establishing a permanent and sustainable location, a home for our students to experience the Acton Way, the Hero's Journey. A home with a wooded area for exploration 
, beautiful vegetable and fruit gardens 
, quiet areas and plenty of room to create. It will simply be magical 
. You can turn that dream into a reality for our learners.
Please consider making a gift to my personal fundraising page and leave a note of support. Thank you for your help!
==================================================
קים:
As you may know, I am a parent at Acton Academy of Bergen County, a beautiful school with 68 learners, 6 guides, and 3 studios. We are hosting our first-ever fundraising campaign today through Monday 1/23 to purchase our own building. We are already over a 1/3 of the way there – and I want to share our story of why you should consider participating in our fundraiser for this very special school.
Three years ago, at the age of three, our son started suffering from severe tantrums and was quickly pegged by traditional learning institutions as a problem child, a trouble maker. He was kicked out of day care, banned from the bus at camp, he was sent to the principal's office several times throughout kindergarten as we were constantly told he was a threat to other students. We were trying anything and everything to try to help regulate his emotions and to help give him the support and care he desperately needed.
Then we found Acton Academy.
It seems almost meant to be as my sister-in-law in Israel follows the blog of the Head of this School, Michal Leshem, and she was the one who let us know about this little school, that just happens to be 30min from where we live, that brings a new way of education for its learners.
Both Livia and Ari decided that they wanted to attend Acton Academy mid year (no homework was a big factor at the beginning 
and we enrolled them both into Sparks Studio in April 2022.
This next story is so indicative of the type of the individualized attention given to my children at this incredible school:
Ari always had a problem with writing and would get frustrated and just aggressively scribble all over the piece of paper. In fact, as you would look at Ari's first notebook from those first few months of attending Acton, the first few pages were all scribbles.
But then… you started to see pictures of Pokemon and the name of that Pokemon below it. Then another picture and name… Then another picture and name… and another… and another… and another…. until the end of the notebook, well over 100 pages.
When he showed me his notebook at the end of the year, I couldn't help but weep and feel so grateful that someone was finally able to see my son in the way he wanted to be seen and allowed him to see the fun and pleasure in the learning process.
This year, he was Squad Leader last week and even joined 2 afterschool clubs, something that would have been unheard of just a few months back.
My daughter is now working incredibly hard for her math badge but she is filled with excitement to achieve it.
Acton Academy has drastically changed the perception of school and turned it into a place of curiosity, motivation, and proud achievements.
To be able to offer this transformation to other children is a gift in itself. I appreciate you for reading my story and your consideration in donating to this great cause.
Thank you.
======================================================
אנג'י:
Anyone who has lived in temporary housing or lived through a home renovation can likely remember that feeling once you could finally settle into a place of your own. AABC – Acton Academy of Bergen County has been in temporary housing in a former Catholic school in Closter, NJ and the arrangement was never meant to be a final home. Our Acton community is all working together to find a permanent home so we can plant deep roots and open the doors to more learners.
Zoe’s incredible school has provided a refuge and an oasis for families worldwide seeking a non-traditional educational experience for our kids to grow and thrive and follow their unique purpose in the world.
I always say Acton is good for the kids, but even better for the parents. Taking this journey with Zoe has been filled with a lot of learning and digging deep to examine what is most important to our family as we parent Zoe through her own journey in this life.
We are giving anyone interested in supporting Zoe, our family, the future model of education, non-traditional approaches to education, or just wants to invest in the lives of children a chance to get in on this community love project.
ANY support, small or large, will go directly towards securing a permanent home that will help young learners find their purpose and calling in this world.
============================================================
מה עוד נשאר לי להגיד בחיי? זכיתי.