מחשבות על ממתקים ולקיחת אחריות
אחד הפיצ'רים הייחודיים באקטון שלנו הוא שהלומדים/ות מרוויחים/ות מטבע שנקרא FB – Falcon Buck. יש שתי דרכים עיקריות להרוויח FB:
- עבודה על לימודי ליבה (כל שעה של עבודה מיתרגמת ל-FB אחד)
- עבודה בסטודיו – הלומדים/ות מקבלים/ות "משכורת" ב-FB כשהם/ן מובילים/ות קלאב אחרי הצהריים, אחראים/ות על הציוד, מובילים/ות צוותים וכו'.
יש שתי דרכים עיקריות להפסיד FB:
- אם לומד/ת אחר/ת חושב/ת שאת/ה עובר/ת על חוקי הסטודיו הוא/היא יכול/ה לתת לך אזהרה, ואם ההתנהגות המפריעה ממשיכה הוא/היא יכול/ה לקנוס אותך ב-FB – זו בעצם מערכת מטבעות שמאפשרת ללומדים/ות לנהל כמעט בעצמם/ן את הסטודיו.
- קנייה בחנות FB – פעם בסשן כל לומד/ת יכול/ה לבחור מה מתחשק לו לקנות מתוך רשימה ארוכה של פריטים (סליים, מכוניות צעצוע, צבעים וכו').
לפני שלושה חודשים בערך אחד הלומדים העלה הצעה ב-Townhall שאפשר יהיה לקנות דברים מלומדים/ות אחרים/ות ב-FB. בישיבה הוחלט שהמחיר המקסימלי יהיה 5 FB וההצעה אושרה ברוב קולות. מאז התפתחו בסטודיו המון עסקים קטנים שקמו ונפלו על פי דרישה: מכירת מסטיקים, צעצועים קטנים, סקוושי וכמובן ממתקים.
בשבוע שעבר שני לומדים/ות העלו הצעה ב-Townhall שהם/ן יפתחו חנות למכירת קאפקייקים ועוגיות. הם/ן חשבו הרבה על הרעיון וביקשו אישור מהלומדים/ות האחרים/ות לפתוח את החנות רק בין 08:25 ל-08:40, לפני שיום הלימודים מתחיל רשמית. ההצעה שלהם/ן אושרה והחנות יצאה לדרך. היום הראשון היה הצלחה מסחררת בעיקר בזכות פריט אחד: סוכריות על מקל בצבעים (כן כן, הכי זרחני ולא בריא שיש). לומדים/ות אחרים/ות ראו כי טוב, וביום הבא הביאו איתם/ן ערימות של סוכריות למכור בסטודיו. כתוצאה מזה כמעט אף אחד/ת לא עבד/ה על לימודי הליבה בבוקר, כי רוב הלומדים/ות היו עסוקים בלמכור או לקנות או לראות אחרים/ות או לאכול ממתקים מאוד מאוד לא בריאים.
אני לא יודעת מי מכם/ן יודע/ת, אבל אחד הטריגרים הכי רציניים שלי זה אוכל מתוק מעובד ולא בריא. אני יודעת שהסטודיו הוא של הלומדים/ות, ואני יודעת שאני לא אמורה לנהל כאן את העניינים, ואני יודעת שזו סביבת למידה מוכוונת לומדים/ות, ובכל זאת, זה הפעיל אותי לגמרי. התאפקתי ולא אמרתי כלום.
אתמול בבוקר, אחרי עוד סבב לימודי ליבה לא יעיל וממוקד ממתקים, לרוב הלומדים/ות בסטודיו נמאס. אני התחלתי את הדיון ותיארתי להם/ן מה ראיתי שקורה. ניסיתי להיות הכי פחות שיפוטית שיכולתי, זה נשמע בערך ככה: ביומיים האחרונים ראיתי שחלק גדול מהלומדים/ות לא עובד/ת על לימודי ליבה אלא מוכר/קונה/אוכל ממתקים. האם לדעתכם/ן יש כאן בעיה, ואם כן – מהי? התפתח דיון מרתק, ובסופו התגבשה רשימת הבעיות שמפורטת בתמונה בראש הפוסט. הם/ן העלו את הבעיה שהמכירה עצמה מפריעה לריכוז, שהסוכר מפריע לריכוז, שממתקים נמכרים במחיר מופקע או נמוך מדי, והכי מעניין: שהמון לומדים/ות מנצלים/ות את העובדה שבאקטון אין שום חוקים נגד ממתקים כדי לאכול ממתקים שההורים שלהם/ן לא מרשים/ות להם/ן לאכול (זו היתה הבעיה שהפריעה להכי הרבה לומדים/ות בסטודיו :)). על כל בעיה עשינו הצבעה, וכל בעיה קיבלה קוב מכריע של לומדים/ות שחשבו שהיא באמת בעייתית.
אח"כ הם/ן העלו פתרונות. אז פתרון ראשון היה שמעכשיו אפשר למכור ולקנות ממתקים אך ורק לפני ביה"ס או בזמן הפסקת הצהריים. וזהו. הפתרון השני היה שמכשיו מותר לאכול ממתקים אך ורק לפני ביה"ס או בזמן הפסקת הצהריים (!!!). הפתרון השלישי היה שכל לומד/ת שרוצה לקנות ממתקים יצטרך/תצטרך להביא אישור הורים חתום שמותר לו/ה לעשות את זה. והפתרון האחרון היה שאסור לחלוק אוכל שהוא לא עטוף אא"כ מדובר באחים. כל הסעיפים האלו קיבלו רוב גדול של לומדים/ות, והיה נראה שרוב הלומדים/ות באמת רוצים/ות לשנות את המצב שנוצר בסטודיו כתוצאה מזה שלא היתה שום רגולציה בעניין.
עכשיו תראו. אם אני הייתי מגיעה ואומרת להם/ן שאלו החוקים ושיהיה להם/ן בהצלחה, הייתי נתקלת בהתנגדות על-חלל. זה היה גורם לריבים אינסופיים ולהמון המון כוח מצד המבוגרים/ות בסטודיו כדי לאכוף את החוקים האלו. מה שקרה אתמול זה שהם/ן קיבלו את ההחלטה. לא כי אני אמרתי להם/ן, אלא כי הם/ן מרגישים/ות שהמצב שנוצר בסטודיו לא משרת אותם/ן יותר. א
ני מאמינה אגב בלב שלם שזה יפתור חלק גדול מהבעיה, כי רוב הלומדים/ות באמת רוצים/ות את השינוי הזה. ימים יגידו 🙂 אני אמשיך לעדכן!