טקס פתיחה שנה שלישית

פתחנו שנה שלישית!!!!! שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה, בחיי 🙂

בעיניי יש חשיבות מאוד גדולה לטקסים. וככל שעובר הזמן שלי בחיים האלו, אני נוכחת שיש משהו בטקסים שהופך רגעים מסוימים לבלתי נשכחים. ובנוסף גם מאפשר חיבור ונותן תחושה של בטחון. בקיצור, אני מאוד אוהבת טקסים 🙂

כשבאנו לתכנן את טקס הפתיחה השנה, הגדרנו לו שלוש מטרות מאוד אקטוניות: לתת השראה, לתת כלים ולחבר. לתת השראה ללומדים/ות ולהורים ותחושה שהם חלק ממשהו גדול יותר, לתת כלים פרקטיים שיאפשרו להתחיל את השנה ברגל ימין ולחבר בין המשפחות החדשות למשפחות הותיקות יותר. מתוך שלושת המטרות האלו נולד טקס הפתיחה הזה.

מיקום: בחרנו לעשות את הטקס בחוץ. קודם כל, קורונוש. כולם/ן מרגישים/ות נוח יותר בחוץ. אבל בלי קשר, רציתי שיהיה ללומדים/ות ולמשפחות שפע של מקום לזוז ולהתחבר. לשמחתנו היה מזג אויר מ ו ש ל ם.

תפאורה: הכנו שולחן עם כיבוד קל מאוד (קאפקייקס, קלמנטינות, מים), לוח שעליו כתבנו את הלו"ז ושלושה שולחנות לתחנות (הסבר עוד שנייה).

תוכנית אומנותית:

את הטקס הנחו לומד ולומדת מכיתת החטיבה שלנו (מכירים/ות את המשפט "המדיום הוא המסר"? אז אם אני רוצה להעביר מסר של Learner Driven School מה יותר הגיוני מזה שלומדים/ות ינחו את הטקס?). הם נפגשו בחופש הגדול לכמה שעות לכתוב את הטקסט ועמדו במשימה נהדר.
בתחילת האירוע ההורים קיבלו לוח משחק (שוב, המדיום הוא המסר: מסר של משחקיות וכיף) ועליו ארבע משימות: לוח בינגו עם שאלות על משפחות אחרות, קישוט גלימה, כתיבת הודיות משותפת וטקס מעבר לשנה החדשה.
אחרי הנחיה קצרה של הלומדים/ות, כל משפחה התחילה לעבוד על המשימות בקצב שלה: הלומדים/ות עפו על קישוט הגלימות, ההורים התלהבו מאוד ממחברת ההודיות וכולם/ן נהנו לענות על הבינגו שבעצם הכריח אותם/ן להסתובב ולהכיר זה את זו.
אחרי 45 דקות בערך היה טקס ה-Graduation של אחת הלומדות מהסטודיו היסודי שסיימה את כל התגים שלה במהלך הקיץ (! ראו פוסט קודם) ומוכנה לעבור לחטיבה. היא נשאה נאום מרגש מאוד והיה לי כל כך משמח לראות אותה ככה, גאה ומוכנה לשלב הבא.
החלק הבא היה הנאום שלי. בפעם הראשונה מאז הקמת אקטון נשאתי נאום שלם, שכתבתי באנגלית, ואני גאה בו מאוד!!!! מוזמנים/ות לקרוא ממש כאן.
החלק האחרון היה טקס המעבר. הכנו קשת בלונים ענקית, אני קראתי לכל לומד/ת לרוץ מתחת לקשת ואז לקבל אבן זכוכית קטנה שכתוב עליה HERO. כל ההורים והמשפחות עמדו מסביב והריעו לכל לומד/ת שעבר תחת הקשת. יש לי עדיין דמעות בעיניים כשאני נזכרת בטקס הזה. לא הייתי בטוחה אם כל הלומדים/ות ישתפו פעולה (במיוחד לא החדשים/ות) אבל הופתעתי שכולם/ן עפו על זה ונהנו ממש (מה שמחזק אצלי שוב את החשיבות של הטקס עצמו).

וזהו. פתחנו רשמית את שנת הלימודים השלישית שלנו. 52 לומדים ולומדות, 5 מדריכות ומדריכות ואני. שיהיה לנו בהצלחה <3

ממשיכה ללכת.