השיחה הסוקרטית המוצלחת הראשונה שלי
אחרי שלושה חודשים בסטודיו, אני גאה לשתף אתכם שהיום בבוקר העברתי את השיחה הסוקרטית הראשונה המוצלחת שלי!
כמו שכבר כתבתי כאן לא פעם, שיחה סוקרטית היא אבן יסוד מאוד חשובה במתודולוגיה האקטונית. כל בוקר באקטון נפתח עם שיחה סוקרטית, והמטרה היא לפתח אצל הילדים את יכולת ניסוח הטענות, יכולת ההבעה בעל פה, יכולת החשיבה הביקורתית ובאופן כללי את היכולת לקחת חלק באופן פעיל בדיון. השיחה הסוקרטית באקטון שונה מהשיחה הסוקרטית הקלאסית, היא פשוטה יותר ומותאמת לילדים צעירים ולשיחות קצרות. כל שיחה סוקרטית אמורה לארוך רבע שעה, ויש לה מבנה קבוע: מנחה הדיון מציג סיטואציה כלשהיא באופן שהילדים יכולים להתחבר אליה, ומסיים את ההצגה בשאלה שכוללת שתיים או שלוש אפשרויות. המנחה שואל את הילדים לדעתם ועורך הצבעה, מי בעד כל אפשרות. לאחר מכן, הילדים מביעים את דעתם ומסבירים את עמדתם. בשלב הבא מנחה הדיון מקצין את האפשרויות על מנת לייצר דילמה ברורה יותר. הילדים מביעים שוב את דעתם, ובדרך כלל הצגת הדילמה באופן קיצוני יותר גורמת לחלקם לשנות את דעתם, מה שהופך את המעורבות שלהם בדיון לעמוקה יותר ואת הדיון למעניין יותר. בסוף השיחה מנחה הדיון עורך הצבעה נוספת ושואל את הילדים מה השיעור העיקרי שהם למדו מהשיחה.
זה אולי נשמע פשוט כשקוראים את זה, אבל בפועל זה מורכב יותר, ולפחות עבורי זה היה מכשול שעד היום לא הצלחתי לעבור. נפלתי בכל מיני נקודות: בפעמים הראשונות לא הייתי בעצמי מספיק בתוך הדיון: מנחה הדיון צריך להיות מאוד נוכח, להסתכל לכל משתתף בעיניים, להשתמש בשפת גוף שמראה על העניין האישי שלו במה שיש להם להגיד. אחר כך כבר השתחררתי ונכנסתי יותר לעניינים, אבל השאלות שבחרתי לא היו מעניינות מספיק, או שהאפשרויות שבחרתי לא היו מובחנות מספיק בכדי ליצור עניין. בקיצור, היתה לי כאן עקומת למידה לא קטנה.
היום בבוקר בחרתי לעשות את המעגל בנושא דילמת רובין הוד קלאסית. אני מביאה כאן את התיעוד המפורט של השיחה, כדי להדגים איך אמורה להתנהל שיחה סוקרטית מוצלחת:
פתיחה: דמיינו לכם! אתם עומדים בפתח הבנק, בדרך להיכנס, כשפתאום אתם רואים שודד יוצא מפתח הבנק ובידו שק מלא כסף. אתם מתחבאים מייד מאחורי השיח, ורואים את השודד נכנס למכונית. אתם רושמים את מספר הרכב, ועומדים להתקשר למשטרה, כשפתאום מגיח רכב נוסף, נעמד ליד הרכב של השודד וממנו יוצא אדם נוסף. אתם מסתכלים לראות מי יוצא מהרכב, ואתם מזהים את האיש! זהו מנהל בית היתומים מהעיר שלכם, איש יקר וטוב שאתם מכירים היטב. השודד יוצא לכיוון מנהל בית היתומים, נותן לו את השק ואומר לו: קח את הכסף, ותקים איתו בית ליתומים שלך. קנה להם אוכל, בגדים ודאג לכך שלא יחסר להם דבר! מנהל בית היתומים לוקח את השק ונוסע, וגם השודד מתניע את הרכב ויוצא לדרכו. האם אתם:
- מתקשרים למשטרה, מדווחים על השוד, למרות שככה"נ המשטרה תקח את הכסף וגם תעצור את מנהל בית היתומים
- לא עושים שום דבר
שלב 2: הצבעה – במקרה שלנו כל ששת הילדים הצביעו בעד אפשרות 2.
שלב 3: דיון – הילדים הסבירו את דעתם. הדעה הרווחת היתה שהילדים היתומים יותר מסכנים מהבנק ולכן נכון יותר שהכסף יישאר אצלם.
שלב 4: הדילמה מוקצנת: הסברתי לילדים שהבנק בסיפור הוא בנק קטן, שמחזיק בתוכו את רוב הכסף של אנשי העיר. אנשים פשוטים, כמו ההורים שלהם. במידה והכסף לא יוחזר, הבנק יפשוט את הרגל והאנשים יאבדו את כספם. עבור חלקם זו תהיה פגיעה קטנה, אבל עבור חלקם זו תהיה פגיעה קשה מאוד באיכות החיים שלהם.
שלב 5: דיון – בשלב הזה אחת הילדות שינתה את דעתה ואמרה שהיתה מתקשרת לדווח למשטרה. היא הסבירה את דעתה, ושאר הילדים עדיין לא השתכנעו.
שלב 6: הדילמה מוקצנת יותר: הסברתי לילדים שהכסף של המשפחה שלהם נמצא בבנק הזה והם עומדים לאבד את כל הכסף שלהפ. כתוצאה מכך הם יצטרכו לעבור לבית קטן, לא יוכלו לשלוח את הילדים שלהם לגנים ולבתי ספר שהם מאמינים בהם ואולי אפילו יתקשו לקנות אוכל למשפחה שלהם.
שלב 7: דיון – בשלב הזה עוד ילדה שינתה את דעתה, ועוד שני ילדים היססו מאוד. הדיון שנוצר היה מאוד מעניין, וכל ילד היה צריך לחשוב לא מעט כדי להצדיק את העמדה שבחר.
שלב 8: הצבעה אחרונה וסיום – בהצבעה האחרונה 4 ילדים הצביעו לאפשרות השנייה ו-2 ילדים לאפשרות הראשונה.
כל הדיון ארך בדיוק 15 דקות (להקפדה על הזמן יש חשיבות גדולה בדיון סוקרטי…), וכל הילדים היו מעורבים בדיון והביעו את דעתם.
אם זה לא היה ברור, אני לא הבעתי שום עמדה בשום שלב, ולמען האמת לא היתה לי עמדה ברורה בשאלה הזו. נהניתי להקשיב להם מדברים, מביעים את דעתם ובכל פעם הרשיתי לעצמי להשתכנע לכיוון כזה או אחר מהטיעונים שלהם. בכל מקרה, רוב הזמן השתדלתי שהנוכחות שלי תעורר את השיח אבל לא תטה אף אחד לשום כיוון.
עבורי זו היתה התנסות מאוד מעניינת ומלמדת. הבנתי כמה חשוב להקפיד על כל המרכיבים של שיחה סוקרטית: לבחור דילמה מעניינת, לבחור אפשרויות מספיק מובחנות, להקצין את הדילמה עוד במידת הצורך ולייצר דיון ועניין אצל הילדים. כרגיל, כמו בכל התנסות שלי באקטון, למדתי המון מהכשלונות הקודמים שלי, ובעצם בכך אפשרתי לעצמי למידה שהביאה למעגל המוצלח הזה.
4 תגובות
Omer
תודה על הדוגמה! היא בהחלט עוזרת להבין איך דיון כזה מתנהל.
מרשים מאוד להספיק כ"כ הרבה ב-15 דקות בסך הכל.
האם יש איזשהו סיכום לדיון מעבר להצבעה אחרונה? מסקנה? משהו שלוקחים? או שמסיימים עם הצבעה?
admin
זה באמת הרבה ב-15 דקות, ומצד שני לפעמים אני מרגישה ש-15 דקות זה המון זמן. הרעיון בשיחה סוקרטית קלאסית הוא לסיים עם איזהשהיא שאלה למחשבה להמשך היום. אני לא עשיתי את זה בדוגמא הזו, אבל לגמרי עושה את זה בשיחות אחרות 🙂
אביה
איזה דיון מעניין ומעשיר! הייתי שמח לשמוע עוד דוגמאות של שיחות כאלו.
מה מטרת הדיון? האם מעלים רק מקרים היפוטתיים כדי לחזק את היכולת מילולית, יכולת להסביר את העמדה שלך בסגנון דיבייט?
או שיש גם מטרה ללבן נושאים חשובים, נגיד כמו חרם, או סיפורי דילמות אמיתיים מהחיים של הילדים?
אגב, אהבתי את הפרק שהתארחת ב"פרסונה" ולקחתי את הכלים שהצעת בסוף הפרק לעשות בבית. עדיין בשלבי הרצה…
בכיף הייתי שומע עוד 🙂
admin
איזה כיף לשמוע שאהבת את הפרק!!!! תודה רבה רבה שעצרת לכתוב.
הרעיון היא לקחת נושא חשוב, שמעניין את הילדים וקרוב לליבם (למשל חרם או דילמות מהחיים שלהם אלו דוגמאות נהדרות), להציג אותו בתור שאלה עם שתי אפשרויות ששונות זו מזו באופן מובהק ואז לדון עם הילדים על השאלה. המטרה היא כפולה: גם לחדד את יכולות החשיבה והדיון שלהם, אבל גם לגרום להם להתעמק, מתוך עצמם, בשאלות קשות ולהיכנס לבפנוכו של הדילמה כדי להבין את הקושי שבה. קאי ואני תמיד מנסים למצוא שאלות שחד משמעית אין עליהן תשובה אחת נכונה, בטח לא כאלו שנאחנו יודעים את התשובה הנכונה. זה הופך את הדיון להרבה יותר מעניין ומפתיע.
אני אנסה להביא עוד דוגמאות מפורטות כאלו בעתיד 🙂
ושוב, תודה שהגבת!