הערכה באקטון

.זה הולך הולך להיות פוסט ארוך ויחסית מורכב (מזהירה מראש) שנמנעתי מלכתוב הרבה זמן כי רציתי להיכנס לעומקים האלו בצורה מסודרת ולא חלקים חלקים כל פעם.

אני רוצה להתחיל רגע מהבייסיק, ולדבר על מה בכלל המטרות של הערכה? בחינוך בכלל, בלי שום קשר לאקטון. בגדול, אפשר למנות שבע מטרות:

1. הערכה מטרימה של הלומד/ת – משמשת לבדיקת רמה כללית לפני תחילת ההוראה, לצורך תכנון ההוראה, למיון הלומדים/ות לכיתות שונות וכו'.
2. הערכת מסכמת של הלמידה – משקפת עמידה בקריטריונים פנימיים שקבע/ה המורה או שנקבעו עבורו/ה. משמשת להסכמה, מיון למגמות, מיון לבתי ספר אחרים או למקומות עבודה.
3. הערכה מעצבת של הלמידה – איסוף מידע לאורך תהליך ההוראה במטרה לשפר את הלמידה על ידי יצירת הנעה ללמידה והעלאת מודעות לתהליכי למידה. ההערכה הזו באה לבדוק בעיקר את ההתקדמות של הלומד/ת ביחס לעצמו/ה.
4. הערכת ההוראה – מעקב אחרי אופן ההוראה על פי קריטריונים במטרה לשפר את ההוראה עצמה.
5. שימוש בהערכה לצורך השלטת משמעת – כמו למשל "בוחן פתע" שניתן בכיתה בשל הפרעה, איום בהורדת ציון בשל התנהגות וכו'.
6. שימוש בהערכה לצורך קבעת איכות ביה"ס והמורים
7. שימוש בהערכה לצורך הגברת מוטיבציה – המוטיב התחרותי בהערכה מביא בעצמו להגברת המאמץ המושקע בלמידה.

כדי לתת מענה למטרות האלו באקטון, צריך קודם כל להתאים אותן לשפה של אקטון. למשל בגלל שבאקטון אין בכלל "הוראה", כל הלמידה נעשית באופן אקטיבי על ידי הלומדים/ות והמדריכים/ות באקטון לא מלמדים/ות שום דבר אף פעם. אז ברשותכם/ן, אני רוצה רגע לפרט את מטרות ההערכה כמו שאני רואה אותן בשפה של אקטון:

1. הערכה מטרימה של הלומדים/ות במטרה להכיר אותם/ן לעומק ולדעת לבנות עבורם/ן את סביבת הלמידה המדויקת ביותר ליכולות ולקשים שלהם/ן.
2. הערכה מסכמת – משקפת את תחומי הידע והמיומנויות שהלומד/ת שולט/ת בהם/ן.
3. הערכת מעצבת – משקפת ללומד/ת כל הזמן את השיפור שלו/ה ביחס לעצמו בתהליך הלמידה.
4. הערכת סביבת הלמידה – הערכה של הסביבה בה נמצאים/ות הלומדים/ות באקטון במטרה לשפר אותה.
5. הערכה לצורך יצירה של סביבת למידה שהלומדים/ות מניעים/ות – זו הערכה שמאפשרת ללומדים/ות עצמם/ן לשפר כל הזמן את האופן שבו הם/ן מנהלים/ות את הקהילה שלהם/ן.
6. הערכה לצורך קביעת איכות בית הספר
7. שימוש בהערכה לצורך הגברת מוטיבציה

כדי לתת מענה לשבע המטרות המורכבות האלו יש באקטון כמה וכמה מערכות שונות:

1. פלטפורמות וירטואליות לטובת לימודי הליבה – כזכור, כל לימודי הליבה באקטון נעשים על בסיס פלטפורמות וירטואליות. כל פלטפורמה שנבחרת לשימוש באקטון היא כזו שיודעת לנתח את הידע של הלומד/ת, להתאים לו/ה את השיעורים והתרגילים בהתאם ולהעלות את הרמה בהתאם לקצב האישי שלו/ה. במובן הזה הפלטפורמות הוירטואליות מספקות לנו הערכה מסכמת והערכה מעצבת מעצם היותן.
2. תגים – כל לומד/ת באקטון צריך/ה להשיג תגים מסוימים כדי להתקדם הלאה במסע הגיבור שלו. יש באקטון שני סוגים של תגים: תגים אקדמאיים שלמעשה משקפים את השליטה בלימודי הליבה ותגי מיומנויות שמשקפים שליטה במיומנויות כגון למידה עצמאית, מנהיגות וכו'. מערכת התגים נותנת מענה להערכה מסכמת וגם משמשת ככלי להגברת מוטיבציה (ולא באופן תחרותי!): הלומדים/ות רוצים/ות להתקדם במסע שלהם/ן ולרכוש עוד תגים ועוד מיומנויות (הנה פוסט מפורט על התגים למי שרוצה להרחיב).
3. משחק הנקודות – אחד המשחקים שאנחנו משחקים באקטון וגם משמש להערכה הוא משחק הנקודות. על כל דקת למידה של הלומדים/ות בלימודי הליבה הם/ן מרוויחים נקודות. הנקודות האלו מאפשרות להן לקנות צעצועים קטנים אבל הן גם מאפשרות להם/ן לראות לאורך זמן את יכולת הריכוז שלהם/ן, את כמות הזמן שהם/ן משקיעים/ות בכל נושא וכו'. זה משחק שלגמרי נותן מוטיבציה חיצונית אבל הוא כיפי עבורם/ן ונותן עוד דרבון ללמידה. בהקשר הערכה הוא מאפשר בעיקר הערכה מעצבת (של הלומד/ת ביחס לעצמו/ה) וגם כאמור, מעורר מוטיבציה (הנה פוסט הרחבה למי שרוצה).
4. תערוכה בסיום תקופה – בסיום כל תקופה עורכים/ות הלומדים/ות תערוכה. הם/ן ורק הם/ן מתכננים/ות את התערוכה מא ועד ת. מטרת התערוכה היא להציג להורים ולפעמים לאורחים/ות נוספים/ות את עיקרי הלמידה שנעשתה באותה תקופה. התערוכה נותנת מענה להערכה מסכמת לכל הנושאים שאינם לימודי הליבה (שנלמדים במסגרת המסעות, סדנאות הכתיבה, מעגלי הבוקר וכו').
5. שימוש ברפלקציה – אחד הכלים הכי חשובים שאנחנו עושים/ות בו שימוש יומיומי הוא רפלקציה. כל יום באקטון מסתיים בשיחת סיכום שתמיד יישאלו בה שאלות רלפקטיביות על היום שהיה: מה היה הדבר שהכי אהבת היום? מה השיעור שלמדת היום? מה היית משנה במה שקרה היום? וכו'. בנוסף, בסיום כל שבוע אנחנו מקדישים חצי שעה לרפלקציה שבועית. ושוב נרצה שהלומדים/ות יסתכלו על השבוע שחלף ויתארו על איזה קושי הם/ן התגברו, מה הם/ן לא אהבו השבוע ולמה, איזו מיומנות חדשה הם/ן רכשו וכו'. הרפלקציה נותנת להערכה מעצבת (כי היא מאפשרת ללומד/ת לראות איך הוא התקדם/ה ובמה) והיא גם נותנת מענה להערכת סביבת הלמידה. לפי הפידבקים של הלומדים/ות אנחנו כל הזמן משנות דברים בלו"ז, מוסיפות פעילויות, מורידות אחרות. סביבת הלמידה שלנו היא דינאמית ואנחנו כל הזמן משפרות אותה לפי הפידבק של הלומדים/ות. הנה קישור למסמך לדוגמא של רפלקציה שבועית שעשינו לאחרונה. הורדתי את השמות אבל אתם/ן יכולים/ות לראות כמה עמוקה ואמיתית העבודה שהם/ן עושים/ות עם עצמם/ן כל שבוע.
6. מתן פידבק – זה הכלי הכי חשוב בעיניי בפוסט הזה ואחד הכלים שהכי מרגשים אותי באקטון בכלל. מתן פידבק וגם קבלה של פידבק הן יכולות מורכבות, שלא מעט מבוגרים/ות לא יודעים/ות לעשות כמו שצריך. באקטון אנחנו משתמשים/ות בפידבק לטובת שני שימושים מרכזיים: הראשון: לתת ללומד/ת לבחון בעצמו את ההתקדמות שלו/ה. השאלה הראשונה שאני אשאל לומד/ת שסיים פרויקט או משימה היא "האם זו העבודה הטובה ביותר שלך"? אחר כך אני אשאל "איך הגרסא הזו ביחס לגרסא הקודמת או ביחס למודל שהצגנו?" ובסוף אני אשאל "האם לדעתך העבודה הזו מוכנה להצגה בתערוכה"? השאלות האלו נותנות ללומדים/ות הזדמנות לפתח את היכולת לתת פידבק לעצמם/ן. הן מפתחות בו את הקול הפנימי שבעתיד יאמר להם/ן: "זה עוד לא מספיק טוב" או "זהו, סיימתי, זה הכי טוב שאני יכול/ה". השימוש השני הוא לתת ללומדים/ות כלי משמעותי שמאפשר להם/ן לבנות את הקהילה שלהם/ן בעצמם/ן. בסיופ כל תקופה כל לומד/ת ממלא פידבק על לומדים/ות אחרים/ות. מהפידבק הזה הם/ן לומדים/ות מה לומדים/ות אחרים/ות חושבים/ות עליהם/ן וזה נותן להם/ן מוטיבציה עצומה לרצות להשתנות (כמובן שאנחנו עוברות על הפידבק ומוודאות שהוא לא פוגעני ונכתב בצורה בונה וכו'). אני כל תקופה מחדש מתרגשת לראות את המשוב המדויק שהלומדים/ות מקבלים/ות זה מזה.

לסיכום, אני רוצה להגיד שבעיניי האלמנטים של רפלקציה ופידבק הם אלמנטים שאין שום סיבה לא לאמץ בכל מערכת חינוך שהיא (רגילה או פרוגרסיבית). אפשר ללמוד כל כך הרבה מרפקלציה שנעשית באופן יומיומי ושבועי והיכולת של מתן וקבלה של פידבק הן מיומנויות סופר חשובות בעולם שלנו. אני מקדישה את הפוסט הזה באהבה גדולה לשוש לשם, אשת חינוך מעוררת השראה שזכיתי שתהיה חמותי.