דיון סוקרטי על גזענות

יש נושאים שמאוד קשה לי לדבר עליהם עם התלמידים/ות שלי. גזענות זה אחד מהם. אני מרגישה שאני מחזיקה פצצה ביד, ושכל תנועה לא זהירה שלי תגרום לה להתפוצץ. לאור העובדה שבאופן כללי פצצות לא מושכות אותי במיוחד, הנטייה הטבעית שלי היא להימנע לחלוטין מעיסוק בנושאים נפיצים כאלו. הטריקיות עם גזענות היא שהדרך הכי טובה לטפל בפצצה הזו היא לדבר עליה כמה שיותר.

לפני כמה שבועות (ולפני שהתחילו המהומות הנוכחיות בארה"ב) היה לנו דיון מרתק בנושא. קראנו את הספר הזה, שאני ממליצה עליו מאוד עם ילדים/ות צעירים/ות (גם בבית) ואז ניהלנו דיון על "כוונה" (intent) לעומת "השפעה/תוצאה" (impact). כלומר על מקרים בהם אני לא מתכוונת לפגוע, אולי אני אפילו מתכוונת להגיד או לעשות משהו טוב, ובפועל אני פוגעת. אפשר לתת כאן אינסוף דוגמאות מחיי היומיום שלנו, בלי קשר ועם קשר לגזענות, ולדבר על המקרים האלו: למה באמת התכוונתי כשאמרתי שמשה מאשים תמיד רק את השחורים/ות? ואם התכוונתי בעצם להגן עליהם/ן, איך בפועל הם/ן הרגישו? ואילו סימנים יש לזה שמישהו/מישהי נפגע/ה ממני למרות שלא התכוונתי לפגוע? ואיך אפשר להימנע מסיטואציות כאלו בעתיד? כדי לייצר דיון סוקרטי ככל האפשר, כדאי לתת לכל שאלה כמה תשובות, להימנע משאלות רטוריות והכי חשוב להימנע משאלות שמושכות את הדיון לכיוון מסוים.

בעקבות האירועים האחרונים פתחנו את השבוע בדיון נוסף על גזענות. אחרי התלבטות החלטנו לא לספר בכיתה את המקרה הספציפי של ג'ורג' פלויד, בגלל האלימות הקשה שהוא כולל וגילאי הלומדים/ות הצעירים/ות שיש לנו בכיתה. פתחתי את הדיון עם קריאה של הפוסט הזה. בחרתי דוקא אותו כי הרגשתי שהוא מביא לשולחן עדות אמיתית, של אבא שחור, שמאוד קרובה לעולם של הלומדים/ת שלנו ומאפשרת להם/ן באמת להיכנס לדיון בלי תיאורים אלימים או קשים מאוד. במהלך הדיון שאלתי את השאלות הבאות:

1. האם כאשר אבא או אמא שלכם/ן הולכ/ת לטיול ברחוב מסביב לשכונה שלכם/ן, עוברות לו/ה בראש מחשבות דומות? למה כן ולמה לא?
2. ב-1954 אמריקה החליטה על ביטול ההפרדה בין ילדים/ות שחורים/ות ללבנים/ות בבתי הספר, זה היה לפני 66 שנים. האם לדעתכם/ן מאז מצב הגזענות באמריקה השתפר/הדרדר/נשאר אותו דבר? למה?
3. מה אתם/ן יכולים/ות לעשות היום כדי להביע תמיכה באוכלוסייה השחורה? 1. לדבר עם חברים/ות ומשפחה על הנושא כדי לחשוב יחד איך הם/ן יכולים/ות להילחם בגזענות 2. להקשיב לחברים/ות השחורים/ות שלכם/ן מספרים/ות על החוויות שהם/ן חווים/ות בלי לבטל את מה שהם/ן אומרים/ות 3. לתלות שלטים או לכתוב בגיר אמירות נגד גזענות בחרבי השכונה שלכם/ן?

היה דיון מרתק ובעיקר היה לי חשוב שהלומדים/ות שלנו הרגישו מספיק בנוח לבטא את דעתם/ן ולייצר דיון ער על הנושא הלא פשוט הזה. בסוף הדיון הקדשנו חצי שעה ליצירת אומנות אישית ואחד התוצרים הוא התמונה בתחילת הפוסט. הכוונה שלנו כרגע היא לעשות פתיחת בוקר בנושא גזענות כל שבוע עד סוף השנה. אם יש לכם/ן הערות או הארות אני מאוד אשמח לשמוע!