מאפיינים ייחודיים של אקטון

איזונים ובלמים באקטון

אחרי סיום התקופה הראשונה באקטון הצלחתי להבין הרבה יותר טוב את מערכת האיזונים והבלמים באקטון, אז הנה אני משתפת אתכם 🙂 אני מזהירה מראש שהמערכת הזו קצת מורכבת להבנה, אבל ניסיתי לפשט ולדייק אותה ככל האפשר, אז נתחיל 🙂

גבולות הגזרה באקטון מוגדרים על ידי המדריכים, והם באים לידי ביטוי במספר קטן של כללים שילד שעובר עליהם מקבל Strike. אלו הכללים באקטון שלנו:

  1. אסור לפגוע במכוון באחד הילדים בסטודיו (זה די ברור: אסור לילדים לפגוע באופן מכוון זה בזה, להרביץ, להשפיל וכו')
  2. אסור לפגוע במכוון בסטודיו עצמו (גם כאן, די ברור: אסור לשבור חפצים, לקשקש על הקירות וכו')
  3. אסור להשתמש במחשבים לשום שימוש שאינו Smart-tech (כלומר אסור לילדים לראות סרטים להנאתם ביוטיוב בסטודיו, לחפש דברים שלא קשורים ללימודים, לשחק משחקי מחשב שאינם קשורים ללמידה וכו')
  4. אסור לגרום במכוון לאווירה שלילית בסטודיו (ילד יכול לבחור תמיד לא להשתתף בפעילות, אבל אסור לו להרוס את האווירה ולאמר למשל "אוי, איזה משחק גרוע",  או "אוי, איזה משעממים כאן כולם" וכו').

Strike ניתן רק על ידי המדריכים, ומדובר באירוע שאמור להיות נדיר יחסית. אחרי שלושה Strike-ים הילד מתבקש לעזוב את הסטודיו וללכת הביתה, ולחזור למחרת כשהוא מלווה בהוריו ולאחר שכתב מכתב ובו פירט האם הוא רוצה להיות חלק מהסטודיו ואיך בכוונתו להביא לכך שלא יקבל Srike-ים נוספים בעתיד. אחרי תשעה Strike-ים הילד מתבקש לעזוב את אקטון לצמיתות, ויכול לשוב רק בשנה שלאחר מכן. כמו שאפשר להבין, מנגנון ה-Strike בעצם משרטט את העיגול שבתוכו הילדים יכולים לפעול כמעט כאוות נפשם, בהתאם לבחירות שהם עושים ובאות לידי בטוי בחוזה שהם מנסחים.

אז מה קורה בתוך העיגול הזה? על החוקים בתוך העיגול הילדים אחראים, גם על קביעת החוקים וגם על המעקב והעמידה בהם בפועל. איך זה נעשה? כאן נכנסים לתמונה ה-Eagle Bucks (ולשם קיצור EB). כל ילד מקבל בכל שבוע EB בהתאם לעבודה שעשה במהלך השבוע. על כל 100 נקודות (וראו בהמשך הרחבה על נושא הנקודות) הילדים מקבלים EB אחד (שהוא שווה ערך לדולר אחד). מה שחשוב עבור הדיון שלנו, הוא שהילדים יכולים להפסיד EB אם הם מתנהגים לא על פי הכללים שקבעו הילדים. מי שיכול לקחת EB מילד בסטודיו הוא רק ילד אחר (לא מדריך!), לדוגמא: הילדים בסטודיו שקועים בעבודה על לימודי הליבה שלהם, ואחד הילדים מתחיל לשיר ולהפריע. הילדים האחרים יכולים לקחת לו EB כי הוא עבר על אחד מהחוקים בחוזה שלהם. זו למעשה מערכת פנימית, שמאפשרת לילדים באמת להיות אחראים זה על ההתנהגות של זה, ולהביא לידי ביטוי בפועל את האחריות הזו. אם למשל ילד אחד טוען שהילד אחר הציק לו, והילד השני לא מסכים, הם הולכים יחד לתהליך של גישור במועצה. במועצה יכולים לשבת רק ילדים בדרגת חופש "עפים" (ראו פוסט נפרד בנושא דרגות חופש), והוא שומע את שני הצדדים ומחליט מי צודק. בהתאם להחלטת המועצה נקבע ממי מהילדים נלקח EB. ה-EB הם כסף לכל דבר, והילדים יכולים לצבור אותם ולקנות בהם מתנות/משחקים וכו'. ה-EB חשובים לילדים, והם באמת רוצים לצבור סכום נכבד שיאפשר להם לעשות איתו משהו משמעותי. ה-EB נותנים לילדים מוטיבציה לעבוד בלימודי הליבה, וגם מוטיבציה לעמוד בחוקים. בנוסף, הם בפירוש כלי מאוד חזק שמאפשר לילדים לוודא שילדים אחרים עומדים בחוקים שהם עצמם קבעו.

מושג אחרון בהקשר האיזונים והבלמים הוא הנקודות. הילדים מרוויחים נקודות על לימודי הליבה וגם על סדנאות הכתיבה. למשל כל עשרה עמודים בספר רגיל נותנים נקודה, כל עמוד בספר "קלאסיקה" שנבחר על ידי המדריכים נותן נקודה, כל 1% של התקדמות בקהאן אקדמי נותן 10 נקודות, כל רבע שעה ב-Alex נותנת 50 נקודות וכו'. הנקודות מחושבות אוטומטית במערכת הייעודית של אקטון, ובסוף כל יום ושבוע הילדים יכולים לראות כמה נקודות הם צברו.

לוקח קצת זמן לילדים להבין את המערכת הזו, ולעיתים הגבולות מופנמים רק אחרי שהילדים עוברים עליהם פעם אחת, אבל באופן כללי מדובר במערכת חדשנית שנעשתה עליה חשיבה רבה, שמאפשרת לילדים בעצם לנהל את עצמם בסטודיו ללא מבוגר שיהיה "השוטר הרע", או הדמות שהילד רוצה לרצות.

 

6 תגובות

  • נעמה וייס טוהר

    מאד לא אהבתי את זה : "אסור לילדים לראות סרטים להנאתם ביוטיוב בסטודיו, לחפש דברים שלא קשורים ללימודים, לשחק משחקי מחשב שאינם קשורים ללמידה " למה ??? הנחת היסוד שלא לומדים מסרטים ביוטיוב שגם נהנים מהם היא שגויה בעיני . מכל דבר אפשר ללמוד, במיוחד ממה שמהנה . הכל קשור ללימודים. משחקי מחשב זה הדבר הכי חשוב שילדעים אמורים לעשות, במיוחד משחקי מלחמה .

    ממליצה להעמיק את ההבנה כאן

    גיימרים – משחק ילדעים
    http://www.shinuytodaati.co.il/2015/04/23/%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D/

    משחקי מלחמה
    http://www.shinuytodaati.co.il/2017/08/15/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/

  • נעמה וייס טוהר

    לא אהבתי את : "כל עשרה עמודים בספר רגיל נותנים נקודה, כל עמוד בספר "קלאסיקה" שנבחר על ידי המדריכים נותן נקודה"
    למה ספר שילד בוחר נחשב רגיל ומזכה בפחות נקודות מאשר ספר שהמורה רוצה שהוא יקרא? איזו מחשבה פטרנליסטית זו לחשוב שמה שמבוגר חושב חשוב יותר מהבחירה של הילד. בוז.

    • admin

      אני יכולה להבין מה את אומרת. הרעיון הוא לעודד את הילדים לקרוא ספרים קשים יותר, או כאלו שבמבט ראשון הם עשויים לוותר עליהם אבל במבט שני להתאהב בהם לגמרי. אני יכולה להגיד מהניסיון שלי שעם אחת הילדים בסטודיו זה באמת עבד. היא בחרה ספר של רונלד דאל שאין שום סיכוי שהיא היתה קוראת אם היא לא היתה רוצה עוד נקודות, והיא התאהבה בו לגמרי והכי שמחה שהיא קוראת אותו. ועדיין, אני מבינה מה את אומרת.

  • נעמה וייס טוהר

    הרעיון של :"לאפשר לילדים לנהל את עצמם בסטודיו ללא מבוגר שיהיה "השוטר הרע" היא חיובית מאד בעיני אבל מן הראוי שאם נותנים לילד את החובה לשפוט את עצמו,ראוי לאפשר לו גם את הזכות להחליט על סט החוקים ולא רק להישמע לתכתיבים שמונחתים עליו. ברגע שילדעים בוחרים בעצמם את החוקים, הם חשים מחוייבים לשמור עליהם מרצון ובחירה חופשית לא כי חייבים אלא מתוך הכרה והבנה אמיתית של הסיבה לנחיצותם

  • admin

    אבל נעמה, הילדים כן מחליטים על סט החוקים. בתקופה הראשונה הילדים כותבים בעצמם את החוזה שמכיל את החוקים שלפיהם מתנהל הסטודיו. יש על זה פוסטים מפורטים יותר בתיעוד של התקופה הראשונה.

    • נעמה וייס טוהר

      את 4 חוקי האקטון הילדעים בחרו ? ואת החוקים על הסטרייק- זו החלטה שלהם?