Learners-Driven Community, קהילה שמונעת על ידי הלומדים/ות

המאפיין הכי מהותי של אקטון בעיניי הוא השאיפה שלנו ליצור קהילה שמונעת על ידי הלומדים/ות שלה, שזה התרגום הכי מוצלח שמצאתי לביטוי Learners-Driven Community. המאפיין הזה בא לידי ביטוי בכל מיני אופנים שונים בחיי היום-יום שלנו, אבל היום אני רוצה להביא שתי דוגמאות בולטות ומוצלחות בעיניי:

עבודה על לימודי הליבה בצוותים (Squads):

בתחילת התקופה שאלנו את כל התלמידים/ות מי היה/תה רוצה להיות ראש צוות (Squad leader), ולאחר מכן ביקשנו מכל התלמידים/ות לבחור מתוך הרשימה הזו מי הם/ן היו רוצים/ות שיהיה/תהיה ראש הצוות שלהם/ן. על פי הבחירה שלהם/ן חילקנו אותם/ן לצוותי עבודה, ובכל צוות עומד/ת ראש צוות. יש צוותים של שני תלמידים/ות, יש של שלושה ויש אחד ארבעה. הרעיון הוא בעצם לייצר קבוצות לימוד קטנות שבהן התלמידים/ות עובדים/ות יחד בזמן לימודי הליבה. אז תגידו לי, איך זה רלוונטי? הרי כל תלמיד/ה נמצא/ת במקום אחר. ואני אענה: אתם/ן צודקים/ות. המטרה של הקבוצות היא לא ללמוד יחד את החומר. אז מה כן? המטרה היא שבעצם את הדרבון ללמידה, את הצבת המטרות היומית, את הוידוא שאת/ה אכן לומד/ת ולא סתם מבזבז/ת את הזמן יעשו התלמידים/ות זה לזו, ולא אני או אשלי. אז איך זה עובד בתכלס? אחרי פתיחת בוקר אני מחלקת את התלמידים/ות לחדרי עבודה בזום. בכל חדר יש צוות. ראש הצוות אחראי/ת לוודא שכל חברי/ות הצוות מציבים/ות מטרות מאתגרות מספיק, ואחר כך הצוותים פשוט עובדים/ות כשהזום פתוח והם/ן יכולים/ות לראות זה את זה. אני ואשלי לא נמצאות בחדרים האלו בכלל. ובכל זאת, למרות שאנחנו לא שם, המשמעת בחדרים גבוהה מאוד: ראשי הצוותים מקפידים/ות לבדוק מה חברי/ות הצוות שלהם/ן עושים/ות, שואלים/ות אותם/ן מידי פעם על מה הם/ן עובדים/ות ומחזירים/ות אותם/ן לפוקוס אם הם/ן הולכים/ות לאיבוד. שתי דוגמאות מקסימות מהשבוע האחרון: הראשונה, באחד הצוותים ראש הצוות שמה לב שאחד התלמידים באופן קבוע נעלם לאכול ארוחת בוקר במשך יותר מחצי שעה. היא העירה לו על זה וביחד הם/ן סיכמו שלהבא הוא יעדכן אותה כשהוא הולך לאכול לכמה זמן הוא הולך והזמן הזה לא יעלה על רבע שעה (סיפור אמיתי!!!! נשבעת). אם זה היה מגיע ממבוגר/ת זה היה נתקל בהתגדות עזה של הילדון הזה, אבל בגלל שזו חברה שלו שהוא אוהב ומעריך והדיון היה מכובד ומקרב הוא הסכים לנסות את הרעיון (בנתיים כבר שלושה ימים ועובד מצוין :)). דוגמא שנייה: בשני חדרים שונים חברי/חברות צוות לימדו את ראשי הצוותים שלהם/ן חומר חדש בחשבון שאלו לא הבינו. אתם/ן בוודאי יודעים/ות שכמלמדים/ות חומר מבינים/ות אותו הכי טוב, והיה מקסים לראות איך הבעיה נפתרה בתוך החדר ובכלל לא הגיעה אלינו.

חוקי התנהגות בזום:

כל מי שניסה או ניסתה להעביר כיתה לזום בשבועות האחרונים בוודאי נתקל/ה באתגרים דומים: מה קורה כשהתלמיד/ה מחליט/ה לכבות את המצלמה? מה לעשות כשברור שאחד התלמידים/ות לא מרוכז בשיחה ועסוק כרגע בפעילות אחרת לגמרי? איך נותנים/ות את רשות הדיבור בזום ואיך מוודאים/ות ששני דוברים/ות לא מדברים/ות בו זמנית? כל אלו ועוד קרו מין הסתם גם לנו. מאחר שכמו שאמרתי השאיפה שלי היא להעביר כמה שיותר תחומי אחריות אל התלמידים/ות, ניהלנו בשבועות האחרונים כמה דיונים סוערים בנושא. מה שיפה היה לראות זה עד כמה התלמידים/ות בעצמם/ן יודעים/ות בדיוק מה בסדר ומה לא בסדר, וכמה הסטנדרטים שהם/ן מציבים/ות לעצמם/ן גבוהים הרבה יותר מאלו שבאופן טבעי אני כמבוגרת בכלל מצפה מהם/ן. אני לא אגיד שזה קל, וגם לא אגיד שהכל עובר חלק כי זה לא. זה שינוי, זה מורכב, וזה לוקח זמן. אני כן אגיד שככל שאני נותנת להם/ן להוביל את הטון, כך שיתוף הפעולה שלהם/ן וגם ההקשבה שלהם/ן לחוקים שהם/ן קבעו משתפרים.

אלו רק שתי דוגמאות אבל הן מראות לדעתי את הכוח העצום של קהילה שמונעת על ידי התלמידים/ות. הקסם שקורה כשנותנים/ות לתלמידים/ות להוביל את הלמידה שלהם/ן ואת הקהילה שלהם/ן הוא בעיניי מה שמייחד כל כך את אקטון מסגנונות למידה אחרים.