תערוכה בסיום תקופה
לוח השנה של אקטון בנוי בצורה מיוחדת: הוא מחולק לתקופות, כל תקופה בת שישה שבועות, שלאחריה יוצאים לחופש של שבוע. השנה נפתחת בשבוע הראשון של ספטמבר ומסתיימת בשבוע השני של יולי (כלומר היא ארוכה משנת הלימודים הרגילה בארה"ב בשלושה שבועות, כך שמספר ימי הלימודים סך הכל זהה אולם הם נפרסים אחרת על פני השנה). כך בעצם נוצרת בתוך השנה, חלוקה לתקופות למידה קטנות יותר. בכל תקופה יש מסע אחר שהילדים עוברים (למידה מבוססת פרויקטים), יש סדנת כתיבה אחרת, נבחרות מחדש וועדות, ובסוף כל תקופה התלמידים/ות מכינים/ות תערוכה המסכמת את הלמידה שלהם/ן במהלך אותה תקופה. כל תקופה למידה כזו היא מעין מעגל למידה עצמאי: השבוע הראשון הוא תמיד חזרה לשגרה, אחריו יבואו חמישה שבועות של עשייה אינטנסיבית, שבוע של סיכומים ואיסוף ששיאו בתערוכה ושבוע חופש בבית כדי לצבור כוחות.
התערוכה היא אירוע שמובל לחלוטין על ידי התלמידים/ות. היו לנו בשבוע האחרון לפחות שש שעות של דיונים ותכנון של התערוכה. התלמידים/ות מחליטים/ות יחד איזה תוכן ייכנס לתערוכה, איך לבנות אותה, מי יהיו המנחים/ות ומה יהיה סדר האירועים.
התערוכה האחרונה, שהיתה ביום שישי לפני שלושה ימים נראתה כך:
- כל תלמיד/ה הציג/ה להורים באופן אישי את התוצרים שלו/ה מהתקופה – 10 דקות
- התלמידים/ות שרצו להציג את התוצרים שלהם לכל ההורים הציגו אותם לכל ההורים (כאן אחד התלמידים הציג מחקר שעשה בנושא וולקנו תת ימי, ושלושה תלמידים קראו את הסיפורים שכתבו בסדנת הכתיבה) – 10 דקות
- התלמידים/ות שרצו להשתתף במופע הכשרונות מול כל ההורים עשו זאת (כאן היה מופע של ריקוד לחגים, מופע קומי של בדיחות, מופע של קרב בין חתול לכלב ומופע של טריקים מיוחדים בכדורגל) – 15 דקות
- משחק פנטוטימה משותף הורים נגד תלמידים/ות – 10 דקות
אני רוצה להדגיש כאן שני דברים שאני כל כך אהבתי בתערוכה הזו:
- היא הביאה לידי ביטוי בצורה כל כך מיוחדת כמעט את כל התלמידים/ות (בסופו של דבר היה תלמיד אחד שבחר לא להשתתף בכלל). היה מקסים לראות את הריקוד לחגים, מול המופע של החתוך והכלב, מול מופע הבדיחות, מול הכדורגל, מול המחקר האישי והסיפורים ששותפו. כל תלמיד/ה מצא/ה את המקום שלו/ה שבו הוא/היא מרגיש/ה בנוח ושם הוא/היא הביא/ה את עצמו/ה לקדמת הבמה.
- היא נוהלה לחלוטין על ידי התלמידים/ות. הם/ן כתבו את הטקסט של ההנחיה, הם/ן הכינו כל מופע כשרון בעצמם/ן, הם/ן החליטו על הסדר והם/ן הובילו את המשחק. כמה עצמאות, כמה למידה, כמה עבודת צוות היתה שם.
והכי מרגש היה לראות איזה שבט מלוכד וקרוב של תלמידים/ות הם/ן הפכו להיות תוך שלושה חודשים מתחילת השנה. תענוג! גם אני וגם הם/ן הרגשנו שאנחנו יוצאים/ות לחופש בתחושה גדולה של הישג ושמחה. אני הולכת לנוח קצת 🙂 שיהיה חג שמח לכולם/ן!