שלושת המפלצות שבדרך
אחת ההמשגות החשובות שלמדתי באקטון בשנתיים האחרונות, מדברת על המפלצות שאנחנו פוגשים/ות במסע שלנו. אולי הדבר הכי מעניין כאן הוא שהמפלצות הכי מפחידות הן בכלל לא בחוץ, הן אלו שבתוכנו, ותמיד אלו תהיינה המפלצות שיהיה לי הכי קשה להתגבר עליהן.
השבוע העברתי פתיחת בוקר שבה הצגתי ללומד/ים שלנו שלוש מפלצות פופלאריות במיוחד:
- התנגדות (Resistance) – הפחד להתחיל משהו חדש
- הסחת דעת (Distraction) – חוסר היכולת להתמקד
- קורבנות (Victimhood) – האשמת אחרים/ות במקום לקחת אחריות
השאלה הראשונה ששאלתי אותם/ן היתה איזו מפלצת הם/ן פוגשים/ות הכי הרבה בזמן לימודי הליבה. לומד אחד אמר שהוא פוגש את מפלצת ההתנגדות כשהוא לא רוצה להתחיל לעבוד על אחת התוכנות במתמטיקה כי חילוק וכפל נורא מפחידים אותו. לומדת אחרת אמרה שהסחת דעת כי כל דבר קטן גורם לה לאבד ריכוז. אחר כך שאלתי אותם/ן איזו מפלצת הם/ן פוגשים/ות הכי הרבה בחיים. אז לומדת אחת אמרה שקורבנות כי קשה לה מאוד להודות שהיא הפסידה במשחק והיא מעדיפה להאשים אחרים, ולומד אחר אמר שהתנגדות כי הוא נורא מפחד לרכב על אופניים ולא מעז להתחיל. היה דיון מרתק וכנה מאוד, והיה תענוג לשמוע כמה הם/ן מרגישים/ות בנוח לשתף את המפלצות האישיות שלהם/ן.
בשלב הבא שאלתי אותם/ן איך אפשר להתגבר על כל מפלצת. נתתי להם/ן דוגמא קונקרטית לכל מפלצת וכל לומד/ת נתנ/ה רעיון שיכול לעזור לו/ה להתמודדות. עבור הלומד שמפחד להתחיל לעבוד על כפל וחילוק הם/ן הציעו פשוט להתחיל ואם צריך תמיד לבקש עזרה. עבור הלומדת שמתקשה להתרכז הם/ן העלו מלא רעיונות מקסימים של לקחת הפסקה של חמש דקות כל רבע שעה, לעבוד עם מוזיקה, לעבוד עם אוזניות, לעבוד בעמידה/בשכיבה, לעבור למקום שקט ועוד ועוד. היה מקסים לראות איך לכל אחד/ת יש את מה שעוזר לו/ה באופן אישי להיכנס לריכוז וכמה המפלצת הזו מוכרת להם/ן היטב. עבור הלומדת שמאשימה את כולם/ן כשהיא מפסידה הם/ן הציעו בעיקר לנסות להסתכל על הכוס המלאה. לחשוב על הפעמים שבהם היא כן ניצחה, לחשוב על כמה היה לה כיף במשחק אפילו שהיא הפסידה, ובאופן כללי לנסות לראות את הצד החיובי ולהגדיל אותו כמה שיותר.
המפלצות האלו לא מיוחדות לסטודיו שלנו. הן מפלצות לגמרי אוניברסליות. אני פוגשת אותן שוב ושוב, בכל איזור בחיים הפרטיים והמקצועיים שלי. אני פוגשת את מפלצת ההתנגדות כשאני צריכה להכניס לסטודיו מערכת חדשה ואני מפחדת שאני לא מכירה אותה ואיך אני אסתדר, אני פוגשת את מפלצת הסחת הדעת כל לילה כשיש לי עוד אינסוף עבודה וכל מה שאני מצליחה לעשות זה לבהות בפייסוש ואני פוגשת את מפלצת הקורבנות כל פעם שמישהו/מישהי מעביר/ה עליי ביקורת שמרגישה לי תוקפנית או קשה מדי. אלו רק דוגמאות קטנטנות, יש עוד המון. אני ממליצה ממש בחום גדול לעשות את השיחה הזו עם הילדים/ות הפרטיים/ות שלכם/ן או התלמידים/ות בכיתה, וכל פעם לחזור אל המפלצות האלו כשנתקלים/ות בקושי. ההמשגה הזו עוזרת מאוד להבין שאני זה לא המפלצת, ואם יש בנק רעיונות כזה שאפשר להשתמש בו, אז ההתמודדות עשויה להיות לפעמים פשוטה יותר.
בסוף בעיניי, מהות המסע כאן, היא להמשיך ללכת. ובכל פעם שמגיעה מפלצת לזכור שזו הדרך. וככה אני מתקדמת. ואולי המפלצות האלו הן בכלל מתנות, כי הן אלו שמאפשרות לי להתפתח.