מסיימת ומסכמת תקופה ראשונה באקטון

(התמונה מעל היא התמונה של הסטודיו עם השולחנות המקסימים של הילדים רגע לפני היציאה לחופשה).

ביום שישי האחרון הסתיימה התקופה הראשונה שלי באקטון. למי שהספיק לשכוח (ותכלס, זה הגיוני אם שכחתם :)), לוח השנה באקטון מחולק לתקופות. כל תקופה היא בת 4-6 שבועות, ולכל תקופה יש נושא משלה והילדים עוסקים בו לאורכה. הנושא של התקופה הראשונה היה "בניית השבט". זו תקופה קבועה, והיא תמיד התקופה הראשונה בכל שנה של אקטון בגילאי בית ספר יסודי. המטרות של התקופה הן גיבוש הקבוצה והיכרות עם המגוון הרחב של הכלים והשיטות על פיהם מתנהלים החיים באקטון. התוצר הכי חשוב של התקופה הזו הוא חוזה שהילדים מגבשים בעצמם, ועל בסיסו הם פועלים לאורך כל השנה. בסיומה של כל תקופה יש תערוכה שבה הילדים מציגים להורים את התוצרים של אותה תקופה.

ביום שישי, כשעה לפני סוף הלימודים, נערכה התערוכה המסכמת של התקופה הראשונה. הילדים ניקו וצחצחו את הסטודיו (לגמרי בעצמם, ואני לא מפסיקה להתפעל מזה!), והכינו לגמרי לבד את התערוכה כולה. היה מקסים לראות איך הם כבר עובדים כמו  קבוצה מגובשת, מצליחים לנהל דיונים שלמים בלי שום מעורבות שלנו, ומוציאים לפועל תוצר מקסים בסופו של דבר.

ההורים הגיעו בשעה 02:15, והחלק הראשון היה הצגה אישית של כל ילד להורים שלו. הילדים הציגו להורים את ההתקדמות שלהם בלימודי הליבה השונים, ואת התוצרים של סדנאות הכתיבה (מכתבי התודה, מכתבי ההתנצלות והמכתבים להורים). הילדים עברו עם ההורים על המערכות השונות בהן הן לומדים קריאה, כתיבה  וחשבון, הראו להם את הנקודות שצברו בכל מקצוע וגם הסבירו להם קצת על שיטת הנקודות וה-eagle bucks. בנוסף, הילדים נתנו  להורים לקרוא את המכתבים השונים שכתבו בסדנאות הכתיבה, והראו להם את הטיוטות שנעשו במהלך הדרך עד התוצר המוגמר.

לאחר חצי שעה של הצגה, כל ההורים הוזמנו לסיור מודרך. הסיור הועבר על ידי אחד התלמידים, בעוד שאר התלמידים הציגו להורים פעילויות שנעשות בסטודיו באופן תדיר: הילדים הדגימו DEAR בספרייה, מעגל של שיחה סוקרטית, מועצה שמגשרת בין שני ילדים שרבו וגם את מנגנון ה-strike. הסיור היה ממש מוצלח בעיניי, אם כי קצת ארוך מדי.

בתום הסיור נערך טקס החתימה על החוזה: קאי הדפיס את החוזה שהילדים גיבשו על דף גדול, כולנו עמדנו בשתי שורות, וקאי קרא בקול את השמות של הילדים ואחד אחד הם חתמו על החוזה ואז מחאנו להם כפיים. למרות שמדובר בפורום מצומצם יחסית (שישה ילדים והורים בסך הכל) הטקס היה בעיניי מאוד מרשים, והיה ברור לגמרי שהילדים מאוד מתרגשים מהמעמד. אחרי שהילדים סיימו לחתום על החוזה קאי ואני קראנו בקול את החוזה שלנו ואז חתמנו עליו.

החלק האחרון של התערוכה היה שני משחקי גיבוש קבוצה שהילדים עשו בעצמם לאורך התקופה ומאוד אהבו ונהנו לשחזר עם ההורים (משחק של בניית מסלול גולות אנושי, ומשחק נחמד של מעגל שבו בכל פעם צריך לתפוס את המקום הפנוי).

התערוכה הסתיימה בדיוק בזמן והסטודיו יצא לחופשה בת שבוע עד התקופה הבאה.