ללמוד מתמטיקה לבד – חלום או מציאות?

היום אני רוצה לדבר על נושא שאני בעצמי עוד לומדת וחוקרת, ובכל זאת אני רוצה לשתף כאן את התובנות שלי מארבע השנים האחרונות.

לימודי הליבה באקטון כוללים שלושה נושאים: קריאה, כתיבה, ומתמטיקה. אני לא ארחיב בפוסט הזה לגבי קריאה וכתיבה, אני רק אגיד שהדרך העיקרית ללמוד את שני אלו באקטון ולהתקדם בהם/ן היא לקרוא כמה שיותר, לכתוב כמה שיותר, ולתת ללומד/ת כלים לבחון כל הזמן את השיפור העצמי שלו: האם זו העבודה הכי טובה שלי? איך השתפרתי לעומת הפעם הקודמת?

מתמטיקה עובדת קצת אחרת. במתמטיקה הלומדים/ות עובדים/ות עם פלטפורמות אונליין כמו Khan או Beast ורוכשים/ות את מיומנויות הבסיס של מ"מ בקצב שלהם/ן. הרעיון ברוב הפלטפורמות האלו דומה: הנושא מוסבר באמצעות וידאו קצר, ואז מתורגל באמצעות בעיות. התוכנה יודעת לבדוק אם הלומד/ת פתר/ה את הבעיה נכון והלומד/ת מתקדם/ת הלאה רק כשהוא/היא שולט/ת במיומנות הזו לגמרי. השיטה הזו כמובן לא הומצאה באקטון ומיליוני ילדים/ות, אנשים ונשים ברחבי העולם לומדים/ות ככה מתמטיקה.

יש בעיניי שלושה הבדלים עיקריים בין למידה עם מורה בשיעור בכיתה בשיטה המסורתית ללמידה עם פלפורמות אונליין:

1. המורה מלמד/ת את החומר – אי אפשר להריץ מורה אחורה עשרים פעמים ולשמוע שוב. גם אי אפשר לעצור את המורה כשרוצים/ות לאכול או לעשות פיפי. אי אפשר להקשיב למורה לקצב כפול או בקצב איטי יותר, וגם אי אפשר לפתור את הבעיה במקביל למורה בקצב שלך. כל אלו אפשריים עם וידאו.
2. וידוא שליטה בחומר, Mastring – בשיטה המסורתית בסופו של דבר יש בדיקה כלשהיא להבין איפה הלומד/ת נמצא: אולי דף עבודה, אולי מבחן. הלומד/ת מקבל/ת 70 או 80 או 50 או 95. במרבית המקרים יש חלק מסוים של החומר שהלומד/ת לא הבין/ה עד הסוף, ובכל זאת, הוא/היא ממשיך/ה הלאה. בפלטפורמות אונליין התוכנה מכסה את החומר מכל הכיוונים האפשריים ומודאת שהלומד/ת שולט/ת בכל ההיבטים שלו. זה נקרא באנגלית To Master וזה בעיניי היבט כל כך משמעותי של למידה עצמאית. יש לנו לומדים/ות שהגיעו מביה"ס יסודי כשהם/ן סיימו כיתה ג' אבל בפועל לא הבינו חצי ממה שנלמד בכיתה. עם קהאן אין אפשרות כזו. הם/ן יתקדמו הלאה רק אחרי שהם/ן יראו שליטה מלאה בנושא הרלוונטי.
3. הקצב – בכיתה המסורתית כולם/ן יתקדמו בקצב אחיד. מורה למתמטיקה בכיתה ד יחליט/תחליט כמה זמן הוא/היא מקדיש/ה לחיבור שברים: נניח שבועיים וחצי. אם לקח לדניאל להבין איך לחבר שברים שלושה שבועות ולתמר ארבעה ימים, שניהם/ן יעברו לנושא הבא אחרי שבועיים וחצי. כשעובדים/ות בפלטפורמות אונליין כל אחד/ת יתקדם/תתקדם בקצב שלו/ה. וזה יתרון עצום בעיניי.

ובכל זאת, איפה החסרונות?

אני אגיד ככה. להתרגל ללמוד מתמטיקה דרך פלטפורמות אונליין זה דבר שלוקח זמן וסבלנות. ללומדים/ות שהתרגלו קודם לשיטה המסורתית שבה מורה מלמד/ת, זה יקח בדרך כלל הרבה יותר זמן ויכלול הרבה יותר תסכול. בנתיים יש לילדים/ות האלו הורים שככל שההתקדמות שלהם/ן איטית יותר, הם/ן יילחצו יותר, והשילוב בין התסכול ללחץ, יכול לגרום לתהליך להיות מבאס מאוד. ככל שההורים והלומד/ת נותנים/ות מקום לתהליך לקרות, וסומכים על הלומד/ת שהוא יפצח/תפצח את הסיפור הזה בקצב שלו/ה, יש פחות תסכול וזה כמובן תורם הרבה להצלחת התהליך. והנה משהו שחשוב לי להדגיש, שראיתי קורה אצל המון לומדים/ות: ברגע שהם/ן מצליחים/ות להתרגל לשיטת הלמידה הזו מתרחש קסם. פתאום הם/ן מסוגלים/ות ללמוד לבד. הם/ן יושבים/ות מול הוידאו, רואים/ות אותו כמה פעמים שצריך, כותבים/ות במחברת מה שעוזר להם/ן, ואז פותרים/ות את הבעיות ומתקדמים/ות הלאה. בלי אף מבוגר/ת שילמד/תלמד אותם/ן שום דבר. וזה באמת יכולת מטורפת שמשנה לגמרי את כללי המשחק. הרבה פעמים אני רואה שההתקדמות בגילאים הנמוכים תהיה מאוד איטית, ואז יש קפיצה כזו, של השלמה עם השיטה וגם הבנה של איך לעבוד איתה בסביבות גיל 11-12, והם/ן טסים/ות קדימה.

האם זה מתאים לכולם/ן? לא. אין שום דבר שמתאים לכולם/ן. וממה שאני ראיתי בסטודיו, ככל שלומד/ת בילה/תה זמן רב יותר עם מורה בשיטה המסורתית, ההסתגלות תהיה איטית יותר. אבל, וזה אבל חשוב, מהניסיון שלי זו בהחלט שיטה שמתאימה לרוב הלומדים/ות, במיוחד אם היא מתורגלת מגיל צעיר.

נקודה אחרונה ומהותית: זה שלומד/ת עובד/ת עם פלטפורמות אונליין לא אומר שהוא/היא לא צריך/ה עזרה. הרבה פעמים הלומדים/ות עובדים/ות יחד בסטודיו, מסבירים/ות זה לזו את מה שהם/ן עובדים/ת עליו, או מחפשים/ות עוד מקורות ללמוד מהם בגוגל. זה בעיניי חלק משמעותי מלמידה עצמאית ולא סותר אותה בכלל.