יום אולימפיאדה בחסות לומדי/ות החטיבה

אני רוצה לספר לכם/ן היום על אחד האירועים הכי מגניבים ושווים שהיו לנו: האולימפאידה השנתית של אקטון. המסורת של האולימפאידה התחילה לפני שנתיים שנים. קאי, המייסד של אקטון וורונה, החליט להזמין ליום תחרויות ספורטיבי בסגנון האולימפיאדה את שני האקטונים האחרים שהיו אז באיזור שלנו. באירוע ההוא אקטון ורונה ניצחו, ולכן גם בשנה שעברה הם/ן אירחו את האולימפאידה. לאירוע של שנה שעברה הלומדים/ות שלנו כבר הגיעו יותר מוכנים/ות: הם/ן התאמנו במשך שבועות, הכינו שירים ופוסטרים, ובסופו של דבר הגיעו למקום הראשון. מה שאומר, שהשנה אנחנו אירחנו את האירוע אצלנו 🙂

כבר מהתחלה היה לי ברור שאני רוצה שהאירוע יהיה כמה שיותר Learner-driven, ולכן הצעתי את האתגר ללומדי/ות החטיבה. חמישה מהם/ן התנדבו, ובמשך שלושת השבועות האחרונים עבדו על הפקת האירוע כל יום במשך שעתיים לפחות. המעורבות שלי הסתיימה בהגדרה ברורה של מה התוצרים צריכים להיות, ומכאן הם/ן עשו הכל בעצמם/ן: הם/ן החליטו אילו תחרויות יהיו, כמה מתחרים/ות יהיו מכל ביה"ס, כמה נקודות כל תחרות שווה, מי יהיו השופטים/ות, כמה זמן כל תחרות תיקח, מה לוח הזמנים של היום כולו, מה הם/ן יאמרו בנאום הפתיחה והסיום, ומה הם/ן יעשו עם לומדים/ות שלא יעמדו בחוקים שהם קבעו. העבודה המשותפת שלהם/ן לא היתה פשוטה. תדמיינו אתכם/ן צריכים/ות לעבוד בצוות של חמישה באופן כ"כ אינטנסיבי. היו המון חילוקי דעות וויכוחים, ונדרשה מכולם/ן מידה לא מבוטלת של עבודת צוות, נכונות לפשרה, אדיבות, וכמובן שיתוף פעולה. הם/ן ארגנו שיחת זום עם השופטים/ות מבתי הספר האחרים, עבדו מול הסטודיו היסודי והספרקס על בחירת המתחרים/ות בכל תחרות, והיו צריכים/ות לשמור על סדר וארגון וגם על הרבה סבלנות. בסופו של דבר, ביום רביעי אחר הצהריים, הכל היה מוכן ליום הגדול.

ביום חמישי בבוקר הגיעו לפארק בקלוסטר 150 לומדים/ות מארבעה אקטונים שונים. האירוע עבד בדיוק בהתאם לתוכנית שלהם/ן: הם/ן הקפידו על זמנים, שמרו על החוקים, הסבירו לכולם/ן מי צריך להיות איפה ומתי, עקבו אחרי מצב הנקודות, ווידאו שהשופטים/ות עושים/ות את העבודה שלהם/ן כמו שצריך. האתגר הכי הכי גדול היה כמובן עמידה בפרץ התלונות האופיייני לימים כאלו כאשר צד אחד מפסיד. במשך חמש שעות הם/ן ענו בסבלנות לשאלות, הסבירו שוב ושוב למה צד אחד ניצח והשני הפסיד, ועשו ככל יכולתם/ן לשמור על אוירה ספורטיבית וכבוד הדדי.

בשעה 2:00 הוכרזו המנצחים/ות ובית הספר שלנו לקח שוב את המקום הראשון 🙂 אבל מבחינתי הזכייה האמיתית היתה של חמשת הלומדים/ות האלו וגם של כל שאר החטיבה שתמכה בהם/ן כל היום. להצליח להפיק אירוע כזה מקצה לקצה זו מלאכה שמרבית המבוגרים/ות שאני מכירה לא היו עומדים/ות בה, והם/ן עשו את זה בצורה מעוררת השתאות והתפעלות. בשבילי זו היתה עוד הוכחה שילדים/ות יכולים/ות לעשות הכל כשהם/ן מקבלים/ות הזדמנות לכך.

עכשיו יש להם/ן שנה לנוח, עד האירוע הבא 🙂