טקס פתיחת שנה של AABC

התחלתי לכתוב את הבלוג הזה לפני שנה וטיפה. אם מישהו/מישהי היה אומר/ת לי אז שתוך שנה אני אכתוב פוסט על טקס פתיחת השנה בבית הספר שאני עומדת בראשו, בחיים בחיים בחיים לא הייתי מאמינה.

ביום ראשון האחרון קיימנו את טקס פתיחת השנה של בית הספר שלנו. אני לגמרי אומרת וכותבת ומרגישה בלשון רבים, כי בית הספר הזה הוא ממש לא שלי. הוא לגמרי שלנו. הוא של הצוות המהמם שזכיתי להיות חלק ממנו (שירה, ריקי ויאיר), והוא של עשרת המשפחות הנפלאות שהצטרפו למסע שלנו.

למה בכלל עשינו טקס פתיחת שנה? אני מאמינה גדולה בטקסים. במקרה הזה, עומדת בפנינו משימה מאתגרת במיוחד: לבנות מאפס קהילה. המשפחות שהצטרפו אלינו לא מכירות זו את זו, וגם אנחנו לא מכירים אותן היטב. וכדי שהשנה הזו תעבור בהצלחה, החיבור הזה קריטי במיוחד. המטרה של האירוע היתה קודם כל, ובעיקר לייצר חיבור: חיבור בין ההורים, חיבור בין הילדים והילדות וחיבור של הצוות למשפחות.

טקס הפתיחה הורכב משלושה חלקים: פיקניק משותף בפארק, משחק חפש את המטמון, טקס "רשמי" בסטודיו.

הזמנו את כל המשפחות להגיע לפארק הקרוב לסטודיו בשעה 17:30, וביקשנו שכל משפחה תביא איתה כיבוד שמתאים לארוחת ערב קלה ומים לכל המשפחה. העובדה שהפיקניק הורכב ממאכלים שהביאו המשפחות גם הקלה עלינו מאוד וגם אפשרה לכל משפחה להרגיש חלק מהאירוע עוד לפני שהוא החל. לפיקניק הקצנו שעה שלמה. הבאנו מחצלת ושמיכות, כדורים, פריזבי וכמה משחקי קלפים (שהיו הצלחה מסחררת). העובדה שהחלק הזה היה חופשי לחלוטין אפשרה למשפחות הידידותיות יותר להתחבר בקלות רבה, ולמשפחות הביישניות יותר לתפוס נדנדה שקטה בצד ולצאת לאט לאט מהקונכייה. הילדים והילדות התחברו בקלות והסטינגס שבחרנו אפשר להם לעבור מפעילות לפעילות בקלות רבה.

בשעה 18:30 התחלנו את משחק ה"חפש את המטמון". בנינו את המשחק עם ארבע תחנות שהובילו מהפארק עד לסטודיו. בכל תחנה הילדים/ות היו צריכים לבצע משימות קבוצתיות ואחרי שהצליחו הם קיבלו את הרמז הבא. המשימות היו: להסתדר לפי שם משפחה/שם עיר/תאריך לידה, ליצור יחד צורה של עיגול/כוכב/אחת האותיות, להעביר 20 כדורי טניס מסל לסל ללא ידיים ולצבור חמש נקודות במשחק ניחוש מילים. ניסינו לבחור משימות שיחייבו אותם/ן לעבוד כקבוצה אבל גם יהיו כיפיות ולא כבדות מדי. המשחק היה הצלחה מסחררת! כל הילדים והילדות התחברו, שיתפו פעולה, ועבדו יחד מקסים. היה גם יפה לראות איזו דרך הם/ן עוד צריכים/ות לעבור כדי להצליח לתפקד כקבוצה (למשל איך מקבלים/ות החלטות, מה עושים/ות כשיותר מילד/ה אחד/ת רוצים להקריא/לסדר/להוביל וכו'). האוצר שהילדים מצאו בסופו של דבר היה תיבה מלאה במשחקי חשיבה (מחנות של הכל בדולר) ומאוד שמחתי שהצלחנו למצוא אוצר שהיה גם מעניין וגם לא כלל ממתקים 🙂

בשעה 19:15 הגענו לסטודיו ובשעה 19:30 התחלנו את ה"טקס" הרשמי. אשלי (המדריכה שלנו שעוד תשמעו עליה רבות) אמרה כמה מילים על עצמה, ריקי אמרה כמה מילים על עצמה, שירה הציגה את עצמה והסבירה להורים מהם הטפסים שהם צריכים למלא עד היום הראשון ללימודים (הכנו לכל משפחה קלסר מהמם עם ספר-הורים וטפסים מסודרים ומאורגנים!). אחר כך אני נשאתי את הנאום הקצר הבא (באנגלית כמובן): "החיים מורכבים מבחירות שאנחנו עושים. AABC הוא אחת הבחירות האלו. הוא בחירה להתחיל את מסע הגיבור – הרפתקאה כיפית ומרגשת, שכוללת גם נפילות, טעויות וכשלונות. אנשים ונשים במסע כזה הם/ן גיבורים/ות לא כי יש להם/ן כוחות על, אלא כי בוחרים/ות לקום אחרי שהם נופלים/ות. ובעודם/ן עושים/ות את זה, הם עוזרים/ות לחבריהם/חברותיהם במסע לעשות את אותו דבר. ההצטרפות למסע הזה לא היתה בחירה קלה עבור אף אחד ואחת מאיתנו. אני רוצה לנצל את הרגע הזה ולהודות לכם/ן: הורים וילדים, על שעשיתם/ן את הבחירה הזו. אני רוצה להודות לכם/ן על האמון ולברך אתכם/ן על האומץ. "

אחרי הנאום הצגתי בפני המשפחות שתי מסורות חדשות: הראשונה היא ספר אורחים: ספר האורחים הוא ספר שבו נזמין כל מי שיגיע אלינו לכתוב לנו מחשבות ואיחולים. לשמחתי הרבה כל המשפחות בחרו לכתוב בו, והדפים הראשונים שלו התמלאו במילים טובות ומחזקות שלהם/ן.

המסורת השנייה היא הטבעת טביעות ידיים על הקיר. בחרנו קיר בולט בסטודיו וכל ילד/ה בחרו צבע והטביעו את כף היד שלהם/ן על הקיר ואז חתמו את השם שלהם/ן ליד הטביעה. כך נוצר הקיר שצירפתי בתמונה בתחילת הפוסט.

אחרוני המשפחות עזבו בסביבות 20:30. קיבלנו פידבקים נפלאים על כל הטקס גם מההורים וגם מהילדים והילדות.

כל כך מרגש לראות חלום קורם עור וגידים.