הירושלמית – האומץ לחלום

לפני כשלושה חודשים הכריז מינהל חינוך ירושלים על תחרות תכנון בית ספר חדש בעיר ירושלים. המינהל הזמין את כל מי שרוצה לגשת לתחרות ולהציע תכנון לבית ספר שייבנה בעיר. על מנת להתמודד בתחרות היה צורך לגבש קבוצה של שלושה אנשים לפחות, ולכתוב יחד מסמך, מפורט ככל האפשר, שיתייחס לכל ההיבטים השונים בתכנון בית ספר: היבטים פדגוגיים, היבטים תכנוניים-אדריכליים ועוד. הפרס לקבוצה הזוכה הוא הקמת בית הספר שהציעה.

מייד כשראיתי את האתגר רציתי מאוד להשתתף בו. לשמחתי הרבה הצלחתי לשכנע את ד"ר מרים פינק, חברתי הטובה מירושלים, ואת מר אבישי בן-אבא, אדריכל ירושלמי ותיק, להקים יחד קבוצה ולגבש יחד רעיון משותף. כך נולדה הירושלמית. במשך מספר שבועות עבדנו בקדחתנות רבה, ותכננו את הירושלמית: בית חינוך קהילתי, משלב ברוח החינוך הדמוקרטי.

אני אחסוך לכם את המתח ואספר שלא זכינו בתחרות. עם זאת, בעיניי הקבוצה שלנו עשתה חשיבה נפלאה ומרגשת, ולדעתי התוצר שלנו ראוי מאוד להפוך ביום מין הימים למוסד חינוכי אמיתי.

אני רוצה לשתף אתכם בעיקרי התפיסה החינוכית שבנינו במסמך, ולהזמין אתכם לקרוא את המסמך המלא, שמצורף לפוסט הזה כמסמך PDF. כמובן, מוזמנים להפיץ את המסמך הלאה, ולשתף בו את מי שלדעתכם יתעניין בו 🙂

ה"ירושלמית" תישען על שלושה עקרונות מרכזיים:

שילוב פעיל בחיי הקהילה:

אנו,  צוות הייזום, מאמינים כי שילוב הילדים בקהילה בה הם חיים מגיל צעיר, באופן פעיל, הוא מפתח יסודי להשגת ערכים של אחריות, ראיית האחר וסבלנות.

כל ילד ב"ירושלמית" יוכל לבחור מוסד ירושלמי (הכנסת, שוק הכרמל, הגן הבוטני, בתי החולים בעיר ועוד) שבו הוא רוצה לעבוד בהיקף של חצי-יום בשבוע, וכן מוסד ירושלמי שבו הוא רוצה להתנדב בהיקף של חצי יום-יום בשבוע.

בכל אחד מהמוסדות הללו, הילדים יחברו לעובדים הקבועים ויסייעו להם בעבודתם. הילדים ילמדו ממקור ראשון כיצד מתנהלת הזירה הפוליטית בכנסת, איך מכינים מנות שף מהירקות הטריים בשוק, כיצד שותלים ומטפלים בצמחייה בגן הבוטני וכיצד מבצעים ניתוחים מורכבים בהדסה עין כרם. במסגרת העבודה כל ילד או קבוצת ילדים יבחרו לעצמם פרויקט משותף, אותו יוציאו לפועל בעזרת עובדי המקום. הילדים יהיו אמונים על כל השלבים בפרויקט, החל משלב הייזום, דרך המחקר, התכנון, ההוצאה לפועל וההצגה שלו לקהל רלוונטי. בנוסף, הילדים יתנדבו באופן קבוע ויתרמו מזמנם ומרצם לטובת האחר. כך הם יוכלו לאסוף ירקות ופירות לנזקקים בשוק, לשמח ילדים בבית החולים, לבקר ניצולי שואה או לצבוע בתים של קשישים. כל ילד יוכל לבחור נושא שקרוב אל ליבו, וכן להחליף את הנושאים אחת לחצי שנה במידה וירצה בכך.

השילוב של הילדים בחיי הקהילה, יוכל ללמד אותם מקרוב ו"דרך הידיים", שלל מיומנויות שלא נלמדות בחלל הניטרלי של הכיתה. דרך העשייה הם ילמדו על ראיית האחר, על חשיבותה של דייקנות, על מהותה של עבודה פיזית, על ערכה של חברות. שילוב כזה יחזק לדעתנו את השורשים הבסיסיים של הילדים ואת תחושת החיבור והזיקה שלהם למקום בו חיים. לסיום, שילוב של הילדים במוסדות השונים בירושלים, יאפשר למוסדות האלו לקחת חלק פעיל ומשמעותי במלאכת הלימוד והחינוך של הילדים, ובכך יהפוך אותם למעשה ל"שלוחות" של החטיבה בכל רחבי העיר.

הקמה של מוסד לימודי ירושלמי במהותו, הופכת אותו לייחודי וחדשני בנוף החינוך הישראלי, ובכך תהווה "ה”ירושלמית”"  דוגמא ומקור השראה לחטיבות דומות שתצמחנה בערים אחרות בארץ ("החיפאית" או "הצפתית" וכו').

רוח דמוקרטית:

מתוך אמונה עמוקה כי אורח החיים הדמוקרטי הוא הדרך הטובה ביותר להבטיח את השמירה על זכויות האדם, וכי כל ילד יכול וזכאי לקחת אחריות מלאה על לימודיו ולקבל לידיו את זכות הבחירה בכל הקשור אליהם, (ובכלל זה על תחומי הלימוד שמעניינים אותו, ועל הדרך בה הוא רוצה ללמוד את התחומים האלו), מבקשים אנו לייסד ב”ירושלמית” מוסד לימודי ברוח החינוך הדמוקרטי.

לכל ילד ב”ירושלמית” ייבנה מערך לימודי אישי התואם את יכולותיו ורצונותיו במטרה להביא למקסימום את מימוש הפוטנציאל האישי שלו. מערך הלימוד האישי יורכב משיעורים וירטואליים ברשת, משיעורים שיועברו על ידי אנשי הצוות ב”ירושלמית”, וכן מלמידה אישית וקבוצתית שיובילו התלמידים עצמם. לכל ילד יהיה חונך מבוגר מבין אנשי הצוות, שיסייע לו לבנות את המערך האישי המתאים לו. הילדים יוכלו גם להתייעץ עם מנטורים אישיים מהמוסדות בהם הם יבחרו להשתלב, ואלו יסייעו להם לבחור תכנים המתאימים במיוחד לתחומי העניין שלהם. בנוסף למערך הלימודי האישי, כל ילד ישויך ל"קבוצת אם", אשר בה יושם דגש על הכישורים החברתיים של הילדים במסגרת קבוצת השווים.

בנוסף לתוכנית הלימודים האישית, כל ילד יקבל תפקיד אחד או יותר עליו יהיה אמון במסגרת לימודיו ב”ירושלמית”. תפקידים אלו יכללו בין השאר אחריות על וועדות שונות (וועדת טיולים, וועדת אירועים, וועדת קישוט וכו') או אחריות על חללים שונים (חדר המוזיקה, המטבח, חצר וכו'). במסגרת תפקידים אלו הילדים יוכלו לתרגל הלכה למעשה אחריות אישית, עמידה מול קהל, עבודה בצוות ועוד מיומנויות וכישורים מהעולם האמיתי.

ירושלים היא עיר של מגוון רחב של זרמים, זהויות, דעות וניגודים. אורח החיים הדמוקרטי הוא שמאפשר לירושלים להתקיים, ולקיים בתוכה את כל אלו תוך הידברות, שתוף פעולה, קבלת האחר וסובלנות. הקמה של בית ספר ציבורי ברוח החינוך הדמוקרטי בירושלים, תאפשר לחנך את דור הילדים הירושלמים על ברכי הערכים האלו, ולחזק עוד יותר את צביונה המיוחד של העיר.

שילוב ילדים בעלי קשיים:

אנו מאמינים כי במערכת החינוך הציבורית יש מקום גם לילדים בעלי קשיים מאובחנים בתפקוד גבוה. אנו מאמינים שערכים של סבלנות, כבוד בין אדם לחברו וראיית האחר נלמדים דרך עשייה וחיים משותפים. אנו מציעים להקים ב”ירושלמית” מסגרת שבה ישולבו כשליש ילדים בעלי קשיים שונים בתפקוד בינוני-גבוה (קשיי קשב וריכוז, קשיים בוויסות רגשי, קשיים פיזיים, לקויות למידה וקשיים בתחום התקשורת). התוכניות החינוכיות האישיות שייבנו לכל ילד, ייתנו  מענה למגוון הלומדים ולצרכים הרגשיים וההתפתחותיים שלהם. הילדים המשולבים ייקחו חלק בכל הפעילויות השונות ב”ירושלמית”, בהתאם ליכולותיהם ורצונם כמובן. במשרד החינוך החל בימים אלו פיילוט של בתי ספר "משלבים", והיינו שמחים מאוד לשלב את ה"ירושלמית" בפיילוט הזה.

בנוסף לשלושת העקרונות האלו, ברצוננו להדגיש שתי נקודות משמעותיות נוספות בתפיסה החינוכית שלנו:

רב גילאיות

אנו מאמינים שללמידה רב-גילאית יתרונות רבים: למידה כזו מאפשרת חלוקה של הילדים על פי הרמה שלהם בכל מקצוע, ולא באופן מלאכותי על פי גילם הביולוגי. חלוקה כזו הופכת את הילדים הבוגרים יותר לחונכים ומסייעים לילדים הצעירים, ובכך מעצימה אותם ונותנת להם תחושת מסוגלות ויכולת. מן העבר השני, הילדים הצעירים יותר מתמלאים במוטיבציה ורצון לחקות את הילדים הבוגרים יותר, ובכך מושכים את עצמם קדימה. החלוקה לכיתות על פי גיל מקובלת במערכות חינוך מסיבות היסטוריות, בעיקר לטובת נוחות של מדידה וסטנדרטיזציה, אולם חוקרים והוגי דעות רבים בשדה החינוכי כיום, מצביעים על כך שלמידה רב גילאית עדיפה כמעט מכל בחינה על פני החלוקה השמרנית לכיתות על פי גיל. לאור כל אלו, הלמידה ב"ירושלמית" תהיה מוכוונת מקצוע ותחומי עניין בלבד, ולא תיעשה על פי הגיל הכרונולוגי של הילדים.

דגשים להכשרת הצוות החינוכי:

במהלך שנות עבודתנו עם מערכת החינוך ראינו את העבודה האינטנסיבית ומלאת המחשבה במתן מענה רגשי מתאים לילדים בהתאם להתפתחותם ולצרכים האישיים שלהם. המחנכים בחינוך הרגיל מתמודדים עם צרכים רגשיים מורכבים של ילדים הגדלים בעידן של טשטוש גבולות בסמכות ההורית, התבגרות מואצת בתוך חשיפה לעולם תוכן לא ממודר, התמודדות עם עלייה במספר הילדים המאובחנים עם הפרעות בוויסות רגשי, הפרעות קשב וריכוז, חרדות ומגוון קשיים רגשיים. לדעתנו יש צורך בהכשרה של צוותי החינוך בידע וכלים למתן המענה המתאים להתפתחות הרגשית של כל ילד, ובנוסף יש צורך לשלב בתוך בית הספר גורמי מקצוע מוסמכים שיוכלו לסייע לצוות החינוכי בעת הצורך (עובד/ת סוציאלי/ת, פסיכולוג/ית, מרפא/ה בעיסוק, קלינאי/ת תקשורת וכו'). כלל אנשי הצוות יעברו הכשרה מסודרת בעקרונות התקשורת המקרבת, וכן בכלים בסיסיים מעולם המיינדפולנס  (Mindfulness).

אני מזמינה אתכם שוב לפתוח את המסמך המצורף, ולצלול יחד איתנו פנימה. במסמך תוכלו למצוא תיאור מפורט של הנרטיב האדריכלי של הירושלמית, וגם פירוט מעמיק על חיי היומ-יום של הילדים  והמבוגרים בה.

בנימה אישית אומר, שלמרות שהצטערתי מאוד שלא זכינו, נהניתי מכל רגע בדרך. אני מאמינה שהמסמך הזה עוד יקרום יום אחד עור וגידים,  ואני אזכה לצעוד במסדרונות ה"ירושלמית" 🙂

והמסמך השלם: הירושלמית לפרסום