הגדרת יעדים ומעקב אחריהם

כל נושא הגדרת היעדים בעבודה עם ילדים כל כך צעירים, הוא נושא שנתקלתי בו בפעם הראשונה בחיים באקטון. כמו שכבר סיפרתי, למדתי והכרתי לעומק מספר לא מבוטל של מסגרות חינוכיות בעבר, ובאף אחת מהן לא נתקלתי בתהליך שאפילו מזכיר את התהליך של אקטון מבחינת עומק ההשקעה והרצינות בהקשר לקביעת יעדים ובדיקת העמידה בהם. אז הנה פוסט מפורט, שיספר גם לכם איך זה בעצם עובד 🙂

בכל בוקר, לפני שהילדים מתחילים את לימודי הליבה שלהם, הם נכנסים למערכת ייעודית של אקטון שנקראת Journey Tracker. המערכת פותחה על ידי רשת אקטון, והיא נמצאת בשימוש בכל בתי הספר ברשת. בתוך המערכת הילדים יכולים לבחור אילו מקצועות הם מתכוונים ללמוד היום, ומה היעד האישי שלהם עבור היום הספציפי הזה:

כמו שאפשר לראות היטב בתמונה, הילד מגדיר מה היעד שלו בדוגמא הספציפית הזו ב-Khan: הוא רוצה לעלות מ-96% ל-98% בחומר הלימוד של כיתה ד. בדומה לעיגול הזה, הילדים מגדירים יעדים נוספים עבור מקצועות אחרים שבכוונתם ללמוד היום (קריאה, כתיבה או תוכנות אחרות במתמטיקה מלבד Khan). את הפעולה הזו עושים כל הילדים, בכל בוקר. כדי לוודא שהילדים לא ישכחו להגדיר את היעדים, ראשי הצוותים שלהם מזכירים להם לעשות את זה בבוקר, כך שיש מנגנון שמוודא שזה אכן קורה. בסוף היום הילדים ממלאים במערכת את מה שהם למדו בפועל, והמערכת מחשבת להם את הנקודות בהתאם. אפשר לראות שהילד בדוגמא קיבל 40 נקודות על הלימוד ב-Khan ובמהלך  השבוע כולו צבר כבר 291 נקודות (תזכורת למי ששכח: הנקודות האלו מיתרגמות ל-EB שהילדים מקבלים פעם בשבוע, וכן משליכות על דרגות החופש של הילדים, ראו פוסטים בנושאים אלו להרחבה).

אני רוצה לעצור כאן ולהסביר כמה משמעותי התהליך הזה בעיניי: מהרגע הראשון שכף רגלם של הילדים דורכת בסטודיו, הם לומדים להגדיר לעצמם יעדים ולאחר מכן לבחון כיצד הם עמדו בהם. גם אם בימים הראשונים היעדים רחוקים מהמציאות, אחרי מעט מאוד זמן הילדים יודעים היטב כמה אחוזים הגיוני שהם ישלימו ב-Khan, כמה זמן הם אוהבים לעבוד ב-Lexia או כמה עמודים בספר שלהם הם יוכלו לקרוא ב-20 דקות. מהר מאוד הילדים מסגלים לעצמם הרגל של תכנון ובקרה, הרגל נפלא שישרת אותם המון בכל תחום בחיים לאחר מכן.

השלב הבא של בקרה אחרי היעדים קורה בתחילת השבוע ובסופו. בסוף כל שבוע, ראשי הצוותים יושבים עם הילדים שבצוות שלהם לשיחה על ההתקדמות שלהם בשבוע שחלף (תזכורת למי ששכח: הסטודיו מחולק לצוותים, לכל צוות יש "ראש צוות" שחייב להיות בדרגת חופש "ממריאים" והוא אחראי על ביצוע השיחות האלו עם ילדי הצוות שלו. בשיחה ראש הצוות שואל את הילד שאלות כגון: כמה נקודות צברת השבוע, כמה נקודות התכוונת לצבור, מה אפשר לך לעמוד ביעד, מה מנע ממך לעמוד ביעד, מה עזר לך השבוע, מה הפריע לך השבוע, מה אתה יכול ללמוד מהלמידה שלך בשבוע האחרון לקראת השבועות הבאים. השיחות האלו נותנות המון לשני הצדדים: ראשי הצוותים לומדים כיצד לעורר מוטיבציה, כיצד לגרום לילדים אחרים לעבוד קשה יותר, מה מניע ילד כזה ומה מניע ילד אחר. הילדים עצמם לומדים לעשות רפלקציה מורכבת יותר על הלמידה שלהם. הם מסתכלים ומבינים שהם רצו להשיג 300 נקודות או בפועל השיגו 80 כי כל השבוע הם שיחקו במשחק חשבון שלא נותן נקודות למשל. הם מבינים שיש סיכוי טוב שאם הם ימשיכו ככה הם לא יהיו בדרגת החופש שבה הם נמצאים כרגע, אלא יירדו לדרגת חופש נמוכה יותר ויצטרכו לעבוד רק על מה שהמדריכים יגידו להם וכו'. שיחה דומה נערכת בתחילת כל שבוע, ואז הילדים מגדירים עם ראש הצוות שלהם את היעדים לשבוע הקרוב ומדברים על מה יעזור להם לעמוד ביעדים האלו בצורה הטובה ביותר, ומה יפריע ואיך כדאי להיערך מראש למה שיפריע.

אני מאזינה לשיחות האלו כבר כמה שבועות. אני לא מעירה שום דבר במהלך השיחה, ויושבת עם ראש הצוות לשיחת משוב לאחריה. אנחנו מדברות על מה עבד בשיחות, ומה פחות עבד. למה ילד כזה לא שיתף פעולה ואיך אפשר לגרום לו לשתף פעולה יותר בשבוע הבא. אני רואה שיפור משמעותי משיחה לשיחה, ותענוג לראות ילד בכיתה ה' לומדת את האומנות של מתן משוב ורפלקציה, מה שגדולים הרבה יותר ממנה לא יודעים לעשות.

החלק האחרון של המעקב נעשה גם הוא בסוף השבוע. הילדים ממלאים רפלקציה על כל הלמידה שקרתה בשבוע האחרון, וכותבים דבר אחד שהיה להם קשה מדי, שני דברים שהיו להם מדויקים ודבר אחד שהיה להם קל מד. הנה מסך כזה לדוגמא:

אני תמיד אוהבת לראות איך הילדים הולכים ללו"ז שתלוי על הקיר, כדי להיזכר מה בכלל למדנו השבוע ומה היה להם יותר קל ומה יותר קשה. גם כאן, היכולת לעשות רפלקציה על תהליך הלמידה של עצמך היא חשובה כל כך, ומלמדת את הילדים המון על עצמם ועל החוזקות והחולשות שלהם.

בכל יום שני בבוקר, נערך טקס קבלת ה-EB (תזכורת, EB הם Eagle Bucks, שטרות כסף שהילדים יכולים לנצל אותם כרצונם). קאי או אני מחשבים כמה EB כל ילד צריך לקבל (על כל מאה נקודות הילדים מקבלים EB אחד) ומחלקים את השטרות. בנוסף, קאי הכניס השנה אלמנט נוסף של עניין, ובאותו מעגל של יום שני, אנחנו משחקים עם הילדים מבוכים ודרקונים. הכוח של הדמויות נקבע על פי מספר הנקודות שהילדים צברו באותו שבוע. כלומר הנקודות שהילדים צוברים משפיעים על:

1. דרגת החופש שלהם
2. כמות ה-EB שהם מרוויחים בשבוע
3. כמה כוח יש לדמות הדמיונית במשחק דרקונים ומבוכים

מאחר שאת הנקודות אפשר להרוויח בעיקר על ידי לימודי הליבה, המעקב הזה מאוד משמעותי לילדים, ויש להם מוטיבציה פנימית חזקה להצליח לעמוד ביעדים שלהם ולצבור כמה שיותר נקודות.

יצא פוסט ארוך אבל הוא חשוב בעיניי וחדשני מאין כמותו 🙂