מאפיינים ייחודיים של אקטון,  תפיסת העולם החינוכית שלי

אז מה זה בעצם לומד/ת עצמאי/ת?

היום יש לי עבורכם/ן הצעת קריאה מרתקת, שאני מאמינה שתהיה בסיס לכמה פוסטים שאני עומדת לכתוב בקרוב. מדובר על מאמר מקיף ומעמיק שנכתב בנושא הלמידה-מוכוונת-עצמית ונמצא בדיוק בלינק הזה. המאמר סוקר את ההיסטוריה של למידה-מוכוונת עצמית כולל היסודות שתיאורטיים שעליהםהיא נשענת, פרטיקות מעשיות לאיך למידה כזו מיושמת בעולם והצעות קונקרטיות ליישום בשטח.

בתחילת המאמר, כותבי/ות המאמר מציגים בטבלה פשוטה את ההבדלים בין לומד/ת עצמאי/ת ללומד/ת תלותי/ת ואת הטבלה הזו אני רוצה להציג כאן ולדבר עליה קצת.

לומד/ת תלותי/ת:

  1. תלוי/ה במורה כדי לשאת עבור/ה את רוב העומס הקוגנטיבי של המשימות אותן הוא/היא נדרש/ת לבצע כל הזמן.
  2. לא בטוח/ה כיצד לגשת למשימה חדשה
  3. מתקשה מאוד להשלים משימה חדשה ללא עזרה
  4. יחכה/תחכה באופן פסיבי אם נתקע/ה במשימה עד שמורה יגיע/תגיע להתערב
  5. לא שומר/ת מידע בצורה טובה או "לא מצליח/ה להבין את זה" בלי הסברים נוספים ו"האכלה בכפית".

לומד/ת עצמאי/ת:

  1. תלוי/ה במורה כדי לשאת עבורו/ה חלק מהעומס הקוגנטיבי של המשימות אותן הוא/היא נדרש/ת לבצע באופן זמני בלבד.
  2. בעל/ת אסטרטגיות ותהליכים שבהם הוא/היא עושה שימוש כדי להתמודד עם משימה חדשה
  3. מנסה להתמודד עם משימות חדשות בלי עזרה באופן קבוע
  4. בעל/ת אסטרטגיות קוגנטיביות שמאפשרות לו/ה לצאת ממצבים בהם הוא/היא תקוע/ה
  5. מסוגל/ת לאחזר מידע חדש מזכרון ארוך טווח.

כמה דברים שחשוב לי להדגיש:

  1. מדובר בעיניי תמיד על ציר. הרוב המוחלט של הלומדים/ות נעים/ות איפשהוא על הציר הזה.
  2. הסיפור של סעיפים 2 ו-3 הוא דרך נפלאה לבחון איפה על הציר הלומדים/ות או הילדים/ות שלנו נמצאים/ות. מה קורה להם/ן כשהם/ן מקבלים/ות משימה חדשה? הם/ן יודעים/ות איך להתמודד? יש להם/ן כלים מתאימים? עד כמה הם/ן מצליחים/ות להשלים אותה בלי עזרה שלנו?
  3. הסיפור של סעיף 4 הוא עבורי באופן אישי הכי משמעותי כאן מכולם: מה קורה כשהלומד/ת או הילד/ה שלי נתקע/ת? מה קורה כשהעפרון שלו נשבר, מה קורה כשאין לה מחק, מה קורה כשיש מילה בהוראות שהוא לא מבין, מה קורה כשהיא לא בטוחה שהיא הבינה מה לעשות. אני רואה בסטודיו את השיפט הנפלא שהלומדים/ות שלי עוברים/ות מלהיות כל הזמן תקועים/ות ופסיביים/ות ולחכות למישהו/מישהי שיבוא/תבוא לעזור, ללדעת איך להתמודד. ולא בהכרח לבד! גם לדעת לבקש עזרה וממי לבקש עזרה ואיך לבקש אותה זו מיומנות סופר חשובה.

אז אני לגמרי מרותקת מהמאמר הזה, ושמחה לגלות יסודות תיאורטיים שלא הכרתי לפילוסופיה שאנחנו מיישמים/ות באקטון שלנו יום יום. אשמח לשמוע מה דעתכם/ן, גם על ההשוואה וגם על הניתוח שלי.

2 תגובות

  • מיכל

    המאמר נראה באמת מרתק. גם אני מאמינה מאוד בחשיבות העזרה לתלמיד להיות לומד עצמאי. בכל תחום אקדמאי ובטח בבית ובחיי היום יום (הורים סומכים מול הורים מפנקים למשל). אני עובדת בבית ספר יהודי קטן ליד פילדלפיה כעוזרת הוראה בשיעורי העברית בשלוש שנים האחרונות. חדשה סך הכל בתחום החינוך. אני לומדת כל כך הרבה מההזדמנות שיש לי להיות המורה מהצד שיכולה יותר להסתכל על התלמידים וגם מהעובדה שאני נמצאת עם ילדים מגיל הגן ועד כיתה ה׳ ורואה איך הם מתפתחים וגדלים. מתוך ההסתכלות שלי רוב התלמידים הם באופן טבעי לומדים עצמאים ואכן נמצאים על הרצף של ברוב המקרים הם מסתדרים לבד ורק לפעמים צריכים עזרה וזה הגיוני וטבעי וחלק מתוך תהליך הלמידה. אבל, גם בכל כיתה אפשר למצוא מספר קטן של תלמידים תלותיים כמו שמוצגים במאמר. אצל חלק זה משתלב כחלק מקשיי למידה, ואחרים זה עניין של בשלות של גיל ועובר עם הזמן. גם אני מתלהבת לראות את השינוי שהם עוברים כי זה בסך הכל שינוי שכל להבחין בו במעבר כיתות וגם בשלב של תחילת שנה וסוף שנה. אשמח מאוד אם תוכלי לכתוב גם על הפרקטיות המעשיות שמתוארות במאמר לעזור לתלמידים לעשות את השינוי הזה.
    תודה מיכל על הסיכום היפה של הנושא והדגשת הנקודות השונות.

    • admin

      הי מיכל! איזה כיף שאת כאן ואיזה כיף שכתבת. העבודה שלך נשמעת מרתקת! בבלוג שלי יש המון פרקטיות מעשיות בהקשר הזה ואני כל הזמן מוסיפה עוד. תודה לך על התגובה.