שיחה סוקרטית – למטיבי לכת

היום העברתי בסטודיו שיחה סוקרטית לפתיחת הבוקר בנושא מגדר. אני מעלה כאן תיעוד מפורט כי בעיניי אפשר ללמוד ממנו המון על שיחה סוקרטית ועל דגשים לאיך לעשות אותה נכון (רמז: לא בדיוק כמו שאני עשיתי :)).

ביקשתי מהילדים לדמיין שהם סיימו את הלימודים, והקימו סטרטאפ מהמם ועכשיו הם מחפשים את איש/אשת הטכנולוגיה הראשון/ה שלהם. מגיעים אליהם המון קורות חיים, ובסופו של דבר הם נשארים עם שני מועמדים: הראשון הוא בחור שרק סיים את הארוורד בציונים מצוינים ובלי שום נסיון, והשנייה היא בחורה שסיימה את MIT לפני 10 שנים ויש לה ים של ניסיון רלוונטי. שאלתי אותם את מי הם היו בוחרים. כולם חוץ מאחת בחרו בבחור משתי סיבות: הראשונה, שאם הבחורה עובדת כבר 10 שנים ופיטרו אותה כנראה שהיא גרועה. השנייה כי הם פחדו שהבחורה תגנוב את הרעיון שלהם ותעביר אותו לעבודה הקודמת שלה.

אני עושה כאן הפסקה מתודית כדי להסביר שאני כמובן התכוונתי שלא תהיה כאן שום דילמה והם יבחרו מייד בבחורה, אבל זה נפלא לראות איך הראש של הילדים עובד אחרת משלנו. במקרה שקורה דבר כזה בתרחיש, הכי טוב לזרום עם התרחיש שלהם ואז לייצר לו תוצאה ש"תגרום" להם לחזור חזרה לתרחיש המקורי שתכננו, שהוא זה שיעלה את הדילמה אל פני השטח, וזה מה שעשיתי כאן.

אמרתי להם שהם החליטו לשכור את הבחור והוא התגלה ככשלון מוחלט: שום יכולת לתפקד בצוות, שום יכולת לפתור בעיות לבד וכו'. הוא פוטר אחרי חודשיים ועכשיו יש להם שוב שני מועמדים חדשים: בחור חמוד שסיים אוניברסיטה בציונים מעולים, ובחורה נהדרת עם ניסיון של 10 שנים וציונים מעולים מהלימודים. הם בחרו את הבחורה 🙂 אמרתי להם שהכל הולך מצוין, והיא נפלאה, אבל יש רק בעיה אחת: יש לה שני ילדים, וכל כמה ימים היא צריכה לאחר לעבודה או להיעדר לכמה שעות בגלל הילדים. אחרי תשעה חודשים היא מודיעה להם שהיא בהריון, והם צריכים לחפש לה חבר/ת צוות נוסף/ת. סיפרתי לילדים שיש להם שני מועמדים: בחור חמוד עם ניסיון של שנתיים, או בחורה עם ניסיון של 10 שנים. הם שוב בחרו בבחורה. סיפרתי להם שהשתיים מסתדרות נפלא, והכל הולך מצוין ואז הבחורה הראשונה יוצאת לחופשת לידה והשנייה צריכה לקחת חופש של חודש כדי להיות עם הבן שלה בבית מסיבות בריאותיות, וכרגע הם נתקעו בלי אף עובדת. עומדים מולם שני מועמדים: בחור חביב עם שלוש שנים ניסיון, ועוד בחורה חביבה עם שלוש שנים ניסיון. כולם פה אחד בחרו בבחור והסבירו שהם לא רוצים יותר נשים כדי שהם לא יילדו או יילכו לטפל בילדים בבית.

אני עוצרת שוב כדי להראות לכם את המעבר שהם עשו: בבחירה הראשונה והשנייה הם בחרו לפי הניסיון, בבחירה השלישית הם בחרו לפי המגדר בלבד.

בשלב הזה שאלתי אותם האם לדעתם בכלל צריך לקבל נשים לעבודות כאלו בתעשייה, וכולם (!!!!) אמרו שחד משמעית לא. הם גם הגדילו ואמרו שלדעתם עדיף שנשים תישארנה בבית לטפל בילדים ותגענה לשוק העבודה רק כשהילדים שלהם כבר עוזבים את הבית.

עד השלב הזה השיחה הלכה מצוין כמו שתכננתי. לצערי כבר נגמר לנו הזמן ולכן פשוט אמרתי להם משהו כמו "אתם מבינים שהמשמעות של מה שאתם אומרים היא שאף אישה לא תוכל להשתלב לעולם בשוק העבודה רק כי היא אחראית על הילדים במשפחה, ומה בעצם זה אומר עליכן/ם או על בנות הזוג שלכם/ן או על אחיות שלכם/ן". הסברתי להם שלנושא הזה בדיוק קוראים "הפער המגדרי", והוא מדבר על יחס שונה לנשים רק כי הם נשים ולא משום סיבה מקצועית אחרת.

הרגשתי שהשיחה הלכה מצוין אבל נסגרה לא מספיק טוב. התכנון המקורי שלי היה אחרי שהם יגיעו למסקנה שהם לא רוצים להעסיק יותר נשים, לתת להם דילמה חדשה שבה בת הזוג שלהם מחפשת עבודה והיא לא מתקבלת רק כי יש להם שני ילדים בבית למרות שהיא מקצועית ובעלת נסיון ובמערכת הזוגיות שלהם הם בכלל אחראים על איסוף הילדים מהגן ולהיות איתם בבית כשהם חולים. כמו שאתם מבינים/ות המטרה היא לתת להם/ן לזוז בין שתי העמדות, ולהזדהות לגמרי עם כל עמדה כדי לחוות את שני הצדדים במלואם.

בסוף השיחה קיבלתי משוב מקאי, ובעקבותיו הבנתי משהו מאוד משמעותי: הדבר הכי חשוב למנחה של שיחה סוקרטית הוא להצליח להישאר ניטרלי ככל האפשר. הרעיון הוא לייצר קונטרה לכל כיוון אליו השיחה הולכת ולא להיות במצב שבו אני נוקטת בעמדה מסוימת ומנסה "לשכנע אותם"ללכת אליה. ברגע שאני כמבוגר, וכבעל הסמכות, מנסה לגרום להם להיות בעמדה מסוימת, הם אוטומטית ירצו ללכת לעמדה הזו ולא ירשו לעצמם לחוות את הדילמה. במקרה הזה למשל, יש לי עמדה אישית מאוד חזקה ולכן היה לי קשה להישאר אדישה למסקנה שלהם של "עדיף שנשים יישארו בבית". בפועל, זה גרם לי להיות מאוד חד משמעית ותקיפה בתגובה שלי, כך שהם מייד הבינו מה דעתי ובעצם לא קיבלו את ההזדמנות להרגיש את שני הקצוות של הדילמה ולחוות את דעתם לגביה.

שורה תחתונה: אני בכיוון הנכון אבל עוד יש לי מה ללמוד 🙂 הנושא הזה מרתק בעיני, ואני מרגישה שזה כלי מאוד עוצמתי שמאפשר יחסית בקלות לאפשר לילדים (וגם לי) להגיע לרמות חשיבה גבוהות, ולפתח מאוד את יכולות הדיון וההנמקה שלהם.