תכנית הלימודים באקטון

אז מה בעצם הנושאים הנלמדים באקטון ואיך כל אחד מהם נלמד?

לימודי ליבה: 

הקטגוריה הראשון היא לימודי ליבה. כאן נכנסים הנושאים שכל ילד צריך לשלוט בהם היטב כדי להפוך להיות לומד עצמאי לאורך זמן. התלמידים באקטון ילמדו את לימודי הליבה בערך שלוש שעות ביום, והם יבחרו אילו מהתחומים הם רוצים ללמוד ובאיזה היקף.

1. מתמטיקה: התלמידים באקטון לומדים מתמטיקה באמצעות שלל תוכנות ללימוד עצמאי כגון Khan Academy, Alex, DreamBox ועוד.
2. קריאה: המטרה באקטון היא להגיע למצב שבו התלמידים אוהבים לקרוא. אין הנחייה לקרוא ספרים ספציפיים, כל תלמיד קורא את סוג הספרים האהוב עליו, בתחומי העניין שלו. כל תלמיד באקטון מתעד את הספרים שהוא קורא, כך שלאורך זמן הוא יכול לעקוב בעצמו אחרי ההספק וההתקדמות שלו
3. תקשורת: צורת התקשורת העיקרית היא כתיבה, אבל התלמידים באקטון מתנסים גם בתקשורת דרך צילון תמונות, הכנת נאומים ועוד. ברוב הימים התלמידים באקטון יכתבו לפחות עמוד אחד ביום, שאותו הם ישתפו עם שאר התלמידים.

נושאים אינטגרטיביים:

1. אזרחות: אזרחות כוללת היסטוריה, גאוגרפיה וכלכלה. השאלה המנחה את לימודי האזרחות היא "למה אזרחים מסוימים מצליחים ואחרים נופלים?", ונעשה שימוש בארבעת מקורות הכוח של האדם (צבאי, כלכלי, פוליטי ואידאולוגי) כדי לנתח אירועי מפתח בהיסטוריה האנושית וגיבורים שקיבלו החלטות באירועים אלו. לעיתים קרובות ככל האפשר התלמידים ייכנסו לנעליהם של גיבורים שונים לאורך ההיסטוריה, וינסחו עבורם את הדילמות וההחלטות הקשות שהיה עליהם לקבל. אזרחות נלמדת פעמיים בשבוע, במשך 45 דקות בכל פעם. לעיתים, אירועי מפתח חשובים בהיסטוריה יילמדו דרך פרויקט משמעותי כמו לדוגמא הפרויקט שעוסק בהצהרת העצמאות של ארה"ב.
2. ספורט: שיעורי ספורט פורמליים קורים פעמיים בשבוע במשך שעה בכל פעם. בנוסף, לתלמידים יש שניים או שלושה חלונות זמן חופשיים במהלך היום, והם מנצלים אותם לעיתים קרובות לפעילות ספורטיבית.
3. אומנות: אומנות נלמדת פעמיים בשבוע במשך שעה בכל פעם, ובנוסף באה לידי ביטוי במהלך הפרויקטים.

מסעות (פרויקטים):

מסעות הם תקופות זמן של חמישה עד שישה שבועות של אתגרים שקשורים בנושא מסוים ומסתיימים בתערוכה של התוצר הסופי. המסעות מיועדים לתת מענה לפיתוח המיומנויות הדרושות למאה ה-21, כולל ההבנה של כיצד לרתום את לימודי הליבה לטובת הגיבור הפרטי או החברה כולה.

חלק משמעותי במסע הוא היכולת למדוד את התוצר שלו,  במדדים הקרובים ככל האפשר לעולם האמיתי. כך למשל אם האתגר הוא לבנות גשר, התלמידים יצטרכו לחשב את עלויות ההקמה של גשר אמיתי, וכן את כמות האנשים והמכוניות שהוא יכול להחזיק וכו'. באתגר הצהרת העצמאות, התלמידים צריכים להחליט האם להמשיך לסבול מגזירות שמקטינות את מרחב החופש שלהם בסטודיו, או להצהיר על עצמאות ולהסתכן בכך שבמשך כמה שבועות הם יאבדו את הזמן החופשי שלהם בבית הספר אם ההצהרה תיכשל. הרעיון הוא לחבר את הדילמה הגדולה למשהו מוחשי, מעולמם הקרוב של התלמידים, ובכך למעשה לאפשר להם להתחבר לנושא הנלמד מתוך מוטיבציה פנימית וזווית אישית הרבה יותר.

דוגמאות לפרויקטים:

1. המסע החשמלי – פיתוח פטנטיים למוצרי חשמל חדשים במעבדה של תומס אדיסון
2. המסע המשחקי – פיתוח משחק מחשב או משחק לוח חדש שמוצג בתערוכה בסוף המסע
3. מסע בלשי – פתרון תעלומה תוך כדי שימוש בטכניקות חדשות של חקירה
4. מסע פסיכולוגי – שימוש בשיטות שונות מעולם הפסיכולוגיה כמו פענוח חלומות, דמיון מודרך ופסיכולוגיה קבוצתית.