מסכמת שבוע שני בתקופה השנייה
כתבתי השבוע לא מעט פוסטים על נושאים שלדעתי היו שווים פוסט נפרד, ובכל זאת אני מסכמת כאן את השבוע השני בתקופה השנייה שלי באקטון 🙂 הנה ההיילייטס מהשבוע שהיה:
- מדיטציה – כמו שאפשר היה לראות בפוסט הקודם שבו שמתי צילום מסך של הלו"ז שלנו, החלטנו להוסיף בעקבות בקשה של הילדים מדיטציה בכל יום. ניסינו כל מיני סוגים של מדיטציה ובסופו של דבר הילדים הכי רצו פשוט לשמוע מוזיקה מדידטיבית במשך רבע שעה. כל אחד מוצא לו פינה משלו בסטודיו, עוצם עיניים ומקשיב למוזיקה. קאי עובר בין הילדים ושם להם טיפה של שמן לוונדר על המצח, ועושה להם עיסוי קל באיזור הראש. הילדים (וגם אני :)) מאוד נהנים מהרבע שעה הזו, ואני מוצאת שהיא עושה סוג של ריסטרט עבור כולם.
- יוגה – השבוע פתחנו את הבוקר ביוגה! פעמיים! היה כל כך מוצלח. קאי בחר לילדים לתרגל יוגה בסדרה של שיעורים שמיועדת למבוגרים מתחילים (https://www.youtube.com/watch?v=TT0TepK01tQ). אני קצת חששתי שיהיה להם קשה, אבל עושה רושם שבנתיים הם מסתדרים טוב וקאי טוען שבשנה שעברה הם ניסו את היוגה של הילדים ולא היה מאתגר מספיק. בכל מקרה, אני ממליצה בחום גדול לכל מורה באשר הוא לשלב רבע שעה ביום של יוגה עם הילדים. הרשת מלאה במדריכים ושיעורים ברמות קושי שונות, ואין שום בעיה לבחור את המדריך המועדף עליכם ולצאת לדרך. ליוגה יש כל כך הרבה יתרונות מופלאים בעיניי מעבר לכושר, והיא עושה פלאות לאוירה בסטודיו.
- אתגר ארכיטקטורה – השבוע הילדים התחילו לתכנן את "אקטון החלומות" שלהם. חילקנו מחדש את הזוגות, והפעם צוותנו אותם בחלוקה על פי הגיל. הזוגות נהנו מאוד מהעבודה המשותפת, והתחילו לרקום ביחד חלומות על בריכה, חדר משחקי וידאו, מגלשה מראש הבניין לקומה התחתונה ועוד. מבטיחה לצלם תמונות של התוצרים הסופיים בהמשך 🙂
- שיחת סיכום יום – בסיום כל יום אנחנו עושים עם הילדים מעגל סיכום של רבע שעה. בתחילת המעגל אנחנו עושים "Character call outs": הילדים אומרים דברים טובים שהם ראו שהילדים האחרים עשו ומציינים מה לדעתם היה מוצלח באותו מעשה. למשל "ראיתי שדפנה עבדה ברצינות ב-Khan והתקדמה שני אחוזים, ואני קוראת לזה 'עבודה קשה'", או "ראיתי שמשה ויצחק עבדו יחד יפה במהלך האתגר ואני קוראת לזה 'עבודת צוות'", וכו'. השיחה הזו כל פעם מרגשת אותי מחדש, ומקסים בעיניי לראות שהילדים שמים לב זה אל זה, וגם יודעים לשיים את מה שהם אהבו.
באופן כללי האווירה בסטודיו התייצבה, ויש לנו עכשיו זמן להתייחס לסוגיות עומק שדורשות טיפול ארוך יותר. קאי ואני עורכים שיחות אימון עם כל ילד בנפרד, ובהן אנחנו משקפים להם את הקשיים שלהם ומנסים להבין יחד איך הם מתקדמים בהתמודדות איתם. אני אכתוב בהרחבה פוסט בנושא שיחות האימון בעתיד, אני רק אגיד שאני לגמרי מבינה כמה מורכב וחשוב התפקיד של מדריך בסטודיו, בעבודת ההכוונה העדינה של הילדים. המטרה כאן היא לאפשר לכל ילד למצות את הפוטנציאל האישי שלו בצורה הטובה ביותר, ובדרך לשם להבין מה מקשה עליו לעשות את זה ואיך הוא יכול להתמודד עם הקשיים האלו. העבודה עם הילדים היא לא להראות להם את הדרך, אלא בעצם לאפשר לכל אחד מהם לגלות את הדרך המיוחדת לו. מורכב, אך מעניין ומרגש.
עד כאן להפעם 🙂