מסכמת שבוע שני :)

(בתמונה תוכלו לראות את הספרייה המתוקה של הסטודיו עם הפופים הסופר מגניבים שיש לילדים לזמן הקריאה!)

השבוע הייתי באקטון אתמול והיום. היום הייתי בפעם הראשונה לגמרי לבד (קאי לא היה בכלל) ולמעשה הובלתי בעצמי את כל העשייה בסטודיו, מה שהיה מאוד מרגש ואינטנסיבי עבורי.

בפוסט הזה החלטתי לא לעבור שעה שעה על כל לוח הזמנים כמו שעשיתי בפוסטים הקודמים, אלא לשתף אתכם באירועים מרכזיים מהיומיים שהיו. בנוסף, אני אכתוב פוסט נפרד בנושא דרגות החופש באקטון, כי זה נושא מאוד משמעותי שנראה לי ראוי להסבר משלו.

1. לימודי ליבה: החל מתחילת השבוע הילדים התחילו ללמוד קריאה, כתיבה וחשבון במשך כשעתיים בכל יום. כפי שפירטתי כבר בפוסט שהוקדש לנושא, לימודי הליבה נלמדים באמצעות תוכנות וירטואליות. בתחילת הזמן שמוקצה ללימודי הליבה, הילדים מגדירים לעצמם מטרות בהם הם אמורים לעמוד במשך היום. הילדים מגדירים את המטרות האלו בתוכנה ייעודית של אקטון, שעל פי הדיווח שלהם גם מחשבת כמה נקודות הם מקבלים על כל משימה שהם ממלאים. אני לא יכולה לתאר לכם עד כמה הלמידה הוירטואלית של הילדים מעוררת השראה בעיניי. את לימודי החשבון למשל הילדים לומדים ב-khan academy או ב-Alex. דמיינו לכם ילד, שיושב מול תוכנה שפותחה על ידי המהנדסים והמתכנתים והמתמטיקאיים הטובים ביותר בעולם, והוא לומד בעצמו ובקצב שלו את כל החומר הרלוונטי עבורו. כמה זה מדהים!!! בכל פעם שישבתי בסטודיו בפרק זמן של לימודי ליבה, לא הצלחתי להפסיק לחשוב כמה השיטה הרגילה של מורה שמלמדת חשבון היא פשוט לא הגיונית! כנ"ל לגבי לימודי קריאה או כתיבה (שנלמדים בתוכנה מדהימה שנקראת Lexia ובעוד מספר תוכנות נוספות). הילדים מתקדמים בדיוק בקצב הנכון עבורם, לא נתקעים על חומר שהם כן מבינים וילדים אחרים לא, ויכולים להעמיק עוד  ועוד בחומרים שהם פחות מבינים. אחת התופעות המעניינות היא מה עושה מדריך כשאחד הילדים קורא לו כי "הוא לא הבין משהו". הילדים צריכים קודם כל לנסות לפתור בעצמם את הבעיה, לאחר מכן לצפות בוידאו הסבר שקיים בתוכנה, לאחר מכן לשאול את אחד הילדים האחרים ואם כל האסטרטגיות האלו נכשלו לקרוא למדריך. אני אתן לכם רמז: ברוב המכריע של הפעמים אחת האסטרגיות האלו עובדת. כשכבר כן קראו לי לעזרה, לא עניתי ישירות לשאלה. שאלתי את הילד מה הוא ניסה, מה לדעתו הוא יכול לנסות עכשיו, ובאופן כללי שיקפתי לו את המצב שלו כדי שהוא  יוכל למצוא את הפתרון בעצמו. לפעמים אגב, במיוחד אצל הילדים הקטנים, צריך פשוט לשבת לידם ולהסתכל עליהם עובדים. וזה כשלעצמו נותן להם מספיק מוטיבציה ותחושת בטחון כדי לפתור את הבעיה. כל החוויה מבחינתי היתה סוג של "הארה". קראתי המון על למידה כזו בעבר, אבל רק כשחוויתי אותה בעצמי היום עם הילדים, הבנתי עד כמה היא מהווה שינוי דרמטי מהלמידה המוכרת לי מבתי ספר אחרים. אני מתכננת לכתוב פוסט נפרד בקרוב על התוכנות השונות והמדהימות שקיימות היום ללמידה וירטואלית, אז יש למה לצפות 🙂
2. "משחק החוזה" (contract game): אחת הפעילויות המשמעותיות שהילדים עבדו עליהם השבוע היא משחק החוזה. המטרה שלהם בסוף התקופה הראשונה היא לגבש חוזה שכולם מסכימים עליו, שהוא זה שעל פיו יישק דבר בהמשך השנה. הדרך שבה נבנה החוזה מצאה חן בעיניי מאוד: בשלב הראשון הילדים העלו המון רעיונות לסעיפים שונים, וכל סעיף נכתב על פתק נפרד והוצמד ללוח תחת הכותרת "סל 1". לאחר מכן מתוך כל המשפטים בסל 1, הילדים בחרו את המשמעותיים יותר בעיניהם והעבירו אותם לסל מספר 2. את כל המשפטים בסל מספר 2 הם תעדפו לפי הסדר, וגם קיבצו יחד סעיפים דומים. בשלב הבא (שהיה אתמול והיום) עברנו על הסעיפים הראשונים ברשימה וניסינו להבין לעומק עד כמה כל אחד מהם משמעותי, ומה הוא בעצם מסמל. מתוך המשפטים האלו הילדים יבחרו בתחילת שבוע הבא מספר מצומצם של סעיפים שיעברו לסל מספר 3, וינסו לעבוד על פיהם במשך כמה ימים כדי לראות איך הם מרגישים איתם בפועל. הילדים מתייחסים לנושא מאוד ברצינות. כל סעיף נשקל היטב, לכל ילד יש דיעה משלו על מה חשוב יותר ומה פחות (חשוב יותר להיות kind או appropriate למשל, האם "לכבד את הסטודיו" כולל בתוכו "לכבד את המדריכים" או שזה סעיף שצריך להדגיש בנפרד, וכו'). כיף מאוד לראות את הדיונים האלו מבחוץ, ואני לומדת המון על הדינמיקה המעניינת שמתפתחת בהם. היום הובלתי דיון כזה ואני גאה לספר שבעיניי עשיתי את זה בהצלחה די מרובה 🙂
3. "פגישת קהילה" (Town meeting) – פעם בשבוע, ביום שישי, נערכת פגישת קהילה. היום הצגנו לילדים את הקונפסט וגם ערכנו את הפגישה הראשונה. הרעיון הוא שכל ילד יכול להביא לפגישה נושא שהוא רוצה לדבר עליו בנוכחות כולם, ובמידה והוא מביא בעיה הוא צריך להציג גם לפחות שני פתרונות. היום הועלו לדיון שני רעיונות יפים: הראשון, בקשה לקחת את הספרים מהספרייה בסטודיו הביתה. השני, להקצות בכל יום זמן שינה של חצי שעה באמצע היום. הרעיון הראשון הועבר לישיבה בשבוע הבא משום שהוא לא היה מפותח מספיק. מעלה הרעיון התבקש להגיע עם מודל מורכב יותר (שיענה לשאלות כגון מי רושם את הספרים שנלקחו, מה קורה אם ספר הולך לאיבוד וכו'). הנושא השני נידון בכובד ראש רב, ובסופו של דבר התקבלה ברוב קולות החלטה להקצות בכל יום 10 דקות למדיטציה שמטרתה להירגע ולהתפקס מחדש. כמה מרגש וממלא גאווה נכון?
4. תחזוקת הסטודיו – חשוב לי להדגיש את הנקודה הזו, כי אני לא מצליחה להירגע מכמה היא משמעותית בעיניי. בכל יום, במשך רבע בשעה בסוף היום, הילדים מנקים את הסטודיו. הניקיון הזה כולל שואב אבק בכל החדרים, איסוף זבל, הוצאת שקיות זבל לפח בחוץ, החזרת חפצים למקום, סידור הספרייה ואיבוק. בכל יום הילדים עושים את המשימה הזו בשמחה, בקלות ומסיימים אותה די מהר ועם תוצאות מאוד מרשימות. זה כל כך חשוב לדעתי, המקום הזה שבו הילדים אחראים על המרחב שלהם, ואחראים גם על הניקיון שלו. המסר שעובר כאן בלי מילים הוא מסר מאוד חזק של אחריות אישית וקבוצתית.
5. סדנת כתיבה – בכל שבוע, מתקיימת פעמיים בשבוע במשך שעה וחצי כל פעם סדנת כתיבה. הנושא שקאי בחר הפעם הוא "מכתבי תודה". הילדים למדו מהם המרכיבים החשובים במכתבי תודה, קראו מכתבי תודה לדוגמא ואז כתבו בעצמם מכתבי תודה. במסגרת הסדנא הילדים כותבים בהתחלה בנקודות את התוכן שהם רוצים לפרט, לאחר מכן כותבים טיוטה ראשונה ואם יש צורך גם שנייה ולבסוף מעתיקים את התוצר המוגמר לדף נקי בכתב יפה. היה כל כך יפה לראות את ההתקדמות של הילדים (במיוחד הקטנים) מהטיוטה הראשונה שהיתה כולה מלאה שגיאות כתיב ובלאגן לתוצר הסופי. בסופו של דבר היו כמה  מכתבים מקסימים ומרגשים מאוד, וגם המיומנות הזו, של כתיבת מכתבי תודה, היא מאוד רלוונטית ופרקטית בעיניי ואהבתי גם את זה מאוד.

אני יכולה לכתוב עוד מלא, אבל אני אעצור כאן 🙂

מוזמנים מאוד לשאול שאלות ולהעיר הערות בתגובות! אני ממש אשמח לענות.