המדריך למדריכה – יוצאת לדרך

ה"מדריך למדריך" של אקטון הוא מסמך של 56 עמודים, והוא כולל למעשה אך ורק את ההנחיות הבסיסיות למדריכים, בלי למשל פירוט של שיעורים או פרויקטים לדוגמא. כבר כתבתי כאן שאני מאוד מתרשמת מרמת התיעוד והסדר שיש באקטון, והמסמך הזה מצטרף לרושם הכללי שלי.

אין לי כוונה לכתוב בפוסט הזה 56 עמודים, אבל כל היה לי חשוב לכתוב כאן שני דברים שאהבתי במיוחד.

הראשון הוא רשימת עשרת עקרונות היסוד שעומדים בבסיס אקטון, ואת הנגזרות החשובות מהם עבורי כמדריכה:

1. כל מי שנכנס בשערי אקטון הוא גאון שמגיע לו לגלות את המסע האישי שלו לעבר הגיבור שהוא. כל מי שנכנס לאקטון (הורה, מדריך או ילד) הוא גאון, עם מתנות ייחודיות משלו שישנה את העולם. הילדים שיעמדו מולך ירגישו מייד אם המבוגר שמולם לא באמת מאמין בהם, ולכן כל מי שלא באמת מאמין במשפט הראשון שסעיף הזה לא יכול להוביל ילדים באקטון.
2. תני לילדים לבחור. המפתח ללמידה הוא לאפשר לילדים לבחור בעצמם את האתגרים איתם הם רוצים להתמודד, ולמצוא אתגרים שיעוררו בהם מוטיבציה פנימית. בתור מדריכה, עליך לתת לילדים את החופש האמיתי לבחור, ולהתמודד עם ההשלכות של הבחירה שלהם. גם אם המשמעות היא שהם ייכשלו בגלל אותה בחירה. התפקיד שלי  כמדריכה הוא להציע לילדים מסע, עם אתגרים וכללים שכולם מסכימים לעמוד בהם, ואז להזמין את הילדים להשתתף במסע הזה.
3. קהילת הילדים באקטון משמעותית מאוד ללמידה, ויש להגן עליה ולתת לה את כל התנאים להתקיים. לגיבורים הצעירים במסע חשוב להיות חלק מקהילה תומכת וחזקה יותר מאשר כל דבר אחר, ולכן חשוב להשקיע זמן ומשאבים בבנייה של קהילה כזו. כמדריכה חשוב שאקח את הזמן, כדי לבנות ולפתח נורמות משותפות, טקסים וסמלים שיחזקו את תחושת הביחד של הילדים זה עם זה.
4. רשימה משותפת של הסכמות וחוקים שנבנית על ידי המשתתפים עצמם מובילה לקהילה לימודית איתנה. כמדריכה עליי לאפשר לילדים את המרחב לקבוע בעצמם את החוקים והמחויבויות שלהם, ולאחר מכן להתנסות בעצמם בפעילות  בתוך  הגבולות שהם קבעו.
5. משוב הוא קריטי, גם אם הוא לא תמיד נעים. בכל שבוע, כל הילדים וההורים באקטון ממלאים משוב על השבוע שהיה, ותוצאות המשוב משותפות באופן פומבי. גם בכיתה, במדריכה, כדאי לשאול את הילדים כמה שיותר מה עובד לדעתם ומה לא, בדגש על התהליך ולא על התוצאה.
6. שאלות הן תמיד יותר חשובות מתשובות. אין שיעורי בית באקטון. הרעיון הוא שהשאלות בהן הילדים מתעסקים בשעות היום, תהיינה כל כך מעניינות ולכן הם ירצו להמשיך  את הלמידה גם בבית. כמדריכה אני אף פעם לא אמורה לתת תשובה. אף פעם.
7. המדריך הכי טוב של גיבור צעיר הוא  גיבור אחר. הקו המנחה באקטון הוא שהקהילה הלימודית הכי חזקה ויעילה היא כזו שמנוהלת לגמרי על ידי הילדים עצמם. לקהילה לימודית רב גילאית, שבה כל ילד מתקדם בקצב שלו, יש יתרון עצום בכך שכמעט תמיד יש ילד אחד שיכול לתמוך ולתת מענה לילד אחר.
8. יש להיכשל מוקדם, בקלות ולעיתים קרובות. המטרה באקטון היא לא לייצר גיבור שמצליח, אלא כזה שקם במהירות אחרי נפילה וממשיך ללכת. כמדריכה עליי להיכשל בעצמי הרבה ככל האפשר, וגם לחגוג עם הילדים  בכל פעם שהם נופלים ומצליחים לקום ולהמשיך הלאה.
9. יש ללמוד קודם כל כיצד לעשות, אחר כך כיצד להיות, והידע יגיע בעצמו כתוצר נלווה של שני אלו (Learn to Do first; Learn to Be next and Learn to Know naturally will follow). כמדריכה, כשאני בונה את האתגרים עליי לנסות למצוא אתגרים אמיתיים ככל האפשר, שבאמת מלמדים את הילדים כיצד לעשות דברים במאה ה-21. אתגרים כאלו, שרלוונטים לעולמם של הילדים ומסקרנים אותם, יגרמו להם ללמוד מתוך  מוטיבציה פנימית ויאפשרו להם להתנסות במגוון חוויות שילמדו אותם כיצד להיות. תוך כדי המסע הזה, הילדים ילמדו המון ידע חדש בכל מקרה.
10. לאתגרים טובים יש מפה, יעד ואבני דרך. כמדריכה, כשאני בונה אתגר אני צריכה לוודא שאני מראה לילדים את היעד, אבני דרך, דוגמאות מדויקות לתוצרים, ומפה ברורה להתקדמות.

הדבר השני שאני רוצה לשתף כאן הוא רשימת עשרה האתגרים של מדריך באקטון (כולם לא טריוואילים בכלל בעיניי!):

1. אף פעם לא לענות על שאלה
2. לשבח מאמץ ולא תוצאות
3. לעודד מצוינות על ידי שאילת השאלה: "האם זה הכי טוב שלך?"
4. להוביל שיחה סוקרטית
5. ליצור פתיחת יום או סגירת יום מעוררות השראה
6. להכין לו"ז שבועי
7. להכין לו"ז ל-session שלם
8. להכין אתגר
9. ליצור דרכים לעקוב אחרי התקדמות באתגר/מקצוע מסוים
10. לתקשר עם הורה

כמו שכתבתי בפתיחה, יש עוד המון מידע, אבל בעיניי שתי הרשימות האלו נותנות לי בסיס טוב מאוד להתחיל ממנו 🙂 יוצאת לדרך, כבר אמרתי?