היום הראשון שלי באקטון!

היום היה היום הראשון שלי באקטון, ואין לתאר את ההתרגשות 🙂

חשוב לי לכתוב כאן גם על איך התנהל היום, וגם על המון דברים חדשים ומגניבים שראיתי ולמדתי היום. אני אתחיל מתיאור של מה עשינו היום בעצם.

היום באקטון נפתח ב-08:30 בבוקר. כל בוקר אחד המדריכים מקבל את ההורים והילדים בכניסה לסטודיו, ומברך אותם לשלום. הבוקר אני הגעתי ב-08:10 ואיתי הגיעו גם שני הילדים הראשונים. ארבעת הילדים הנוספים הגיעו עד 08:30, וב-08:35 התיישבנו למעגל פתיחה. באקטון וורונה השנה יש לנו שישה תלמידים: שלוש בנות בכיתה ה', שני בנים בכיתה ב ובת אחת בכיתה א. ארבעה מהילדים ממשיכים משנה שעברה ושניים חדשים.

כמו שכבר כתבתי כאן, לוח השנה באקטון מחולק לתקופות. התקופה הראשונה היא "בניית השבט" והיא אורכת ארבעה שבועות. התוצר שלה הוא סרטון Lip Dub משותף של כל הילדים בסטודיו (הסבר בהמשך הפוסט), וחוזה שמוסכם על כל הילדים לפיו תהיה כל ההתנהלות בסטודיו לאורך כל השנה.

כל בוקר באקטון נפתח במעגל פתיחה, וזה אחד הכלים המשמעותיים להכניס את הילדים לאווירה של הסטודיו, לתת להם מוטיבציה ולהתניע את היום ברגל ימין. את המעגל של היום קאי (מייסד בית הספר והמדריך הראשי) פתח בתיאור דמיוני של שנת 2038. הוא עבר ילד ילד, ותיאר מיזם מלהיב שאותו ילד פתח בשנת 2038. התיאור היה כל כך חי ומרגש, והיה אפשר ממש לראות איך הילדים מאושרים לשמוע על החיים המגניבים שלהם בתור גיבורים שמשנים את העולם. רעיון נפלא שאני ממליצה לכל איש חינוך לאמץ לפתיחת שנה. אחרי הפתיחה של קאי כל ילד הציג את עצמו וסיפר חמישה דברים ששינו אותו בחיים (משימה שהם התבקשו להכין בחופש). בסביבות 09:15 שיחקנו משחק היכרות מוצלח נוסף, ואחר כך קאי הציג לילדים את האתגר שלהם לשבועות הקרובים. האתגר הוא ליצור ביחד סרטון Lip Dub. למי שלא מכיר את המונח, מדובר בסרטון מצולם בו המשתתפים שרים את השיר עם השפתיים ועושים יחד כוריאוגרפיה לצלילי מוזיקת השיר המקורי. קאי הראה לילדים סרטונים מאקטונים ברחבי העולם כדי להבין טוב יותר את האתגר ולאחר מכן הציג להם את השיר שהוא בחר עבורם (Hall of Fame). האתגר הבא היא ללמוד את השיר בעל פה. קאי הכין מראש דפים מודפסים עם מילות השיר מחולקות ל-11 מקטעים. כל הילדים התבקשו ללמוד בעל פה את כל המקטעים. בכל פעם שילד סיים ללמוד את אחת המקטעים הוא הגיע להיבחן עליו מול אחד המדריכים ולאחר מכן המשיך למקטע הבא. אני מוכרחה לאמר שמדובר באתגר לא פשוט בכלל, במיוחד עבור הילדים הקטנים יותר. היה ממש כיף לראות כמה אנרגיה הם השקיעו, וגם כאשר היה להם קשה הם ביקשו עזרה והמשיכו בכל זאת. בסופו של דבר הבנות הגדולות זכרו את כל השיר בעל פה, והילדים הקטנים זכרו חלקים  לא קטנים ממנו. בסביבות 11:30 התיישבנו לאכול צהריים והיה לילדים זמן חופשי. את הצהריים אכלנו יחד סביב השולחן ושיחקנו טלפון שבור, ואחר כך הילדים יצאו לשחק בכדור ברחבה הסמוכה. ב-12:30 חזרנו מההפסקה, ואז קאי הסביר לילדים על DEAR (למי ששכח Drop Everything ans Read), דיברנו על למה בעצם חשוב לקרוא ואז כל ילד בחר ספר והתיישב לקרוא בשקט בספרייה. לאחר שסיימנו עשינו מעגל מרתק בעיניי בנושא הערכת התוצר: כיצד הילדים ישפטו שהתוצר שלהם מוצלח מספיק. קאי נתן להם לראות סרטוני Lip Dub מעולים, ואחר כך העלה את השאלה מה יותר חשוב כשאנחנו מעריכים את התוצר שלנו: שהשתפרנו  מהפעם הקודמת, שאנחנו קרובים לתוצר לדוגמא או ששיפרנו את הגרסא הקודמת לפי פידבק שקיבלנו. הילדים הביעו את דעתם, ואחר כך יצרו יחד רשימת קריטריונים לפיה הם יעריכו את הסרטון שלהם בכל פעם שתהיה להם גרסא מוכנה. לאחר מכן עשינו עוד משחק היכרות חמוד, ואז נתנו  לילדים זמן להמשיך ללמוד את השיר בעל פה ולהתחיל לתכנן את הכוריאוגרפיה והסרטון. המעגל המסכם של היום עסק ביצירת חוזה זמני לתקופה הקרובה, עד שהילדים ישלימו את החוזה הסופי שלהם. קאי הציע לילדים סעיפים שונים בחוזה, הם הציעו סעיפים משלהם ובסופו של דבר נערכה הצבעה והוחלט על ארבעה סעיפים שמרכיבים את החוזה הזמני. ב-03:30 סיימנו את היום בשמחה גדולה 🙂

אז מה מאוד אהבתי היום?

1. קאי אמר לילדים כבר במעגל הפתיחה שאחד הדברים הכי חשובים באקטון, הוא שהמדריכים לא עונים לשאלות ובהתאם, גם הילדים לא שואלים את המדריכים שום שאלה. הרעיון הוא שהילדים ישאלו זה את זה, או ימצאו את התשובה בעצמם. כל שאלה של הילדים אמורה להיענות בתשובה בסגנון: "שאלה מעולה, מה דעתך?" או "איך לדעתך אפשר לענות לשאלה הזו" וכו'.  קאי סיפר לילדים שיש תחרות בין כל המדריכים באקטון ברחבי העולם, מי המדריך שעונה הכי פחות לשאלות ולכן הילדים רשמו על הלוח הגדול את שם שלי והשם של קאי וכל תשובה שבטעות ענינו לילדים נספרה על הלוח. קאי סיים את היום עם 10 תשובות ואני עם שלוש! ובזכות התיעוד הזה למדתי כמה קשה זה לא לענות על השאלות של הילדים. זה כל כך אוטומטי אצלי, וכל כך מחובר לרצון לעזור, ולמרות שאני מתורגלת בכלי הזה קצת מהעבודה שלי במרכז לחינוך סייבר, כאן היישום שלו היה לגמרי לא פשוט. מצד שני, ראיתי כמה כוח יש לכלי הזה: כל כך מהר הילדים הבינו שאין להם טעם לשאול אותנו, והתחילו לשאול זה את זה או לחפש את התשובות בעצמם. כך ילדונת חמודה שאלה חבר חדש שהכירה היום איפה השירותים (אחרי ששאלה אותי ואמרתי לה שזו שאלה מעולה), וזכתה בליווי עד לשם וגם בשיחה שהתפתחה בדרך. כל הילדים ששאלו "מה עושים עכשיו?" או "מתי ארוחת צהריים", פשוט הבינו שהם צריכים ללכת לבד ללו"ז שתלוי על הקיר ולבדוק וכו' וכו'. מדהים ומעורר השראה באמת.
2. האתגר של ה-Lip dub הוא אתגר פתיחה נפלא. יש בו המון מרכיבים מאוד לא פשוטים, צורך בהמון שיתוף פעולה והוא מחייב את הילדים לעבוד יחד באינטנסיביות כבר בשלב הזה של השנה.
3. כל מעגל שיח נפתח על ידי קאי בהצגת שאלה שיש בה בחירה בין שתי אפשרויות או יותר. השאלות לא פתוחות. אפשר לראות על זה הרחבה בפוסט על שיחה סוקרטית, אבל היה מאוד מגניב לראות את זה בפעולה. העובדה שהילדים חייבים לבחור בין אפשרויות קונקרטיות, מחייבת אותם להיות מאוד ספצפיים בטיעונים שלהם, ולא לתת תשובות רחבות שבעצם אין בהן שום דבר. התרשמתי מאוד מעומק הדיון שהילדים הגיעו אליו (וזה היום הראשון!), ואין לי ספק שסוג השיח הזה מעלה מאוד את רמת הדיבייט של הילדים.
4. הסטודיו עצמו לא גדול, אבל מעוצב בצורה נעימה ומאוד מזמינה.
5. קאי הציג לילדים את הדרך שבה מוערכים תוצרים באקטון. השאלה הראשונה שנשאלת היא תמיד "האם זה התוצר הטוב ביותר שלך?". אם זו גרסא שנייה ומעלה, נשאל "האם לדעתך התוצר טוב יותר מאשר הגרסא הקודמת?", לאחר מכן נשאל "עד כמה קרוב התוצר שלך לדעתך למודל שהוצג לפרויקט הזה?" ולסיום נשאל "האם התוצר שלך מוכן להצגה פומבית?". את השאלות האלו הילדים שואלים זה את זה, ובעיניי זה נפלא לתת להם כלי כל כך מדויק ופשוט להבנה כדי להעריך את התוצרים שלהם עצמם.

עד כאן להיום 🙂

ומילה אחת אחרונה של תודה גדולה לכל החברים האהובים שלי שזכרו שאני מתחילה לעבוד היום באקטון והתקשרו לאחל בהצלחה או לשאול איך היה. ממש לא מובן מאליו בעיניי.